לז, א

פרט והב' קול שבדבור בפה שכולל כל התחלקות אותיו' הדבור כמ"ש במ"א) ועשי' דעשי' שבדבור הוא קול היוצא מן הפה ולחוץ בריחוק והפסק כזריקת אבן שהאותיו' נק' אבני' והיינו זריק' אותיו' הדבור לחוץ באויר הארץ שהוא כח נבדל ממש (שנק' אתוון אתגליפו באויר והן אותיו' די' מאמרות שנאמ' בהן ודברי אשר יצא מפי לחוץ כו' ודבריו חיים וקיימים כמשי"ת) והנה יש אותיו' הדבו' שיש בהן אור וחיות גדול כמו דברים שיוצאין מן הלב שפועלין התפעלות גדולה בלב השומע ויש אותיות הדבור שאין בהן חיות כלל וכלל כמו דברי' רקים היוצאי' לבטלה שאינם רק שפת יתר ודברי' של מה בכך שאין לבו בהן כלל וכלל והן אותיות שנק' בחי' דומם כמו הדומם שאין בו חיות כלל רק קול הבל חיצוני בעלמא והוא הנק' חומר הדבור עשי' שבדבור לבד אבל אור וחיות שבדבור נק' יצי' שבדבור בחי' חג"ת דהבל הלב כנ"ל וכמ"כ יש דבור שיש בו אור גדול מהארת השכל והדעת וכוונה עמוק' שמדבר בהשכל בדקדוק גדול מאד ונק' בחי' גדלות המוחין שבדבור כמו דברי חכמים כו' ויש דבור שהוא בקטנות המוחין מאוד עד שידבר בלא דעת וכונה כלל ואין לו ידיעה במה שידבר כנ"ל בענין המתעסק שטרוד בשכלו ולבו ואינו יודע מה שעושה בידיו כלל וכלל ובבחי' עשי' שבדבור עדיין יש קצת רשימו מהמדות ומוחין כמו במתעסק הנ"ל אבל בעשי' דעשי' שבדבור והוא אשר נזרק מפיו לבטלה בלא מתכוין כלל אין שם גם רשימו מהמוח והלב כלל (כמו החלומות שידבר בתוך שינתו וכה"ג) ויש דבור שגם הוא בלא כוונה כלל וכלל מ"מ יש בו מבחי' הכוונה הפנימי' בהעלם והוא מצד הרגילות שהורגל לדבר זה וכבר הי' לו מחשבה ועיון עמוק בדברי ' הללו כמו השונ' הלכ' שבקי בה כנ"ל והרי אנו רואים שיוכל אדם לדבר עם זולתו ויחשוב מחשבה אחרת שלא מעין הדבור כלל ובוודאי יש מחשבה באותו הדבור בפ"ע אלא שהוא בקטנות מאוד כמו הטרוד בעומק ענין גדול ומשיב לשואלו דבר קטן שלא יצטרך לשום מחשבתו כלל בתשובת דבר קטן זה מצד קטנותו מאוד כידוע ונמצא יש ג' מדרגות בכללות הדבור א' תכלית גדלות המח' העיונית והמדות שבדבור והב' קטנות המח' וקטנות המדות שבלב ועכ"ז נק' יצי' שבדבור שיש בו חיות עכ"פ רק שהוא מעט והג' בחי' דומם שבדבור שאין בו חיות כלל ונק' עשי' שבדבור ועשי' דעשי' דדבור שנבדל למרחוק (שהובדל החיות דמוחין ומדות שבבחי' רשימו ועכ"ז יש בדבור זה חיות שהרי לא יאבד אפי' אות א' הגם שיצא באויר אמר בזוהר דסליק ובקע רקיעין וראי' מדבור דד"ת דפרחא לעילא כו' ולהיפך מדבור רע דלה"ר ושקר וכה"ג שצריך תיקון בגהינם) והנמשל מכ"ז למעלה בג' מדריגות דדבור העליון כמו בדבר ה' שמי' כו' וכמו ויאמר אלקי' יהי אור הרי דבור זה כלול מבי"ע עשי' שבדבור הוא מה שבא למעשה ע"י אותיו' הללו שיצאו לחוץ כמ"ש דברי אשר יצא מפי כו' כי הוא אמר ויהי (וזהו דמל' דמל' דיצי' עשי' דעשי' דדבור נעשה מקור לעשי' כנ"ל) ויצי' שבדבור זה הוא אור וחיות הלב דחג"ת וחב"ד דדבור זה שהו' מח' דדבור נק' בריא' שבדבו' והוא בחי' חכ' שבדבור די' מאמרות ונק' מאמר סתום והדבור הנגלה נק' מאמר פתוח וכן בדבור דתורה מאמר סתום בחי' הגיון המח' העמוקה שבדבור כמ"ש והגית בו כו' וגלוי הדבור בדבר בה' זו הלכה תושבע"פ כו' וכן הקורא בתושב"כ כו' וע"י הצורה וחומר שבדיבור דתורה נמשך חומר וצורה די' מאמרות בכ"י כמאמר הנ"ל ג"ש יושב ועוסק בתורה בדבור ואח"כ יושב ודן וזן שהן בחי' יצי' ועשי' שבדבור להיות דבר מלך שלטון עפ"י משפט התורה לבא לידי מעשה (כי הדבו' שמצוה לעשות נק' ג"כ עשי' שבדבור שאינו בא רק לעשו' וה"ז כמו