לז, ד

שכל שחושב המושכל והמושכל הנתפס בעיון מח' לא יקרא שם מחשבה על השכלה זו רק בשם שכל עיוני (והוא בחי' מל' דתבונה שהוא אחורי' דאמ' והוא קשר של תפילין בחי' ד' רבתי שרש לאה כו' וכמ"ש בענין לתבונתו כו') אלא מה שמהרהר באותיו' באיזה שכל וסברא אך כל הפנימי' של השכל בעיון מתיישב באותיו' הללו כמו המדבר בדעת והשכל בדקדוק גדול שנק' גדלות המוחין שבדבור כנ"ל ונמצא ג' מדריגות בכלל יש במח' הא' חלק הדמיון שנק' עשי' שבמחשבה והב' אותי' מחשבה שמהרהר במוח בצרופי' שיני' ויש בזה קטנות עכ"פ דמדות ומוחין כנ"ל כמו שמהרהר ענינים בטלים (או מה שיש לו בהן לפעמי' חפץ כנ"ל) והג' מה שחושב ומהרהר באותיו' דבר חכמה עמוקהאו התפעלות עומק המדות שבלבו כנ"ל וג' אלה נק' בי"ע דמח' ועשי' דעשי' הוא הנזרק בבחי' נובלות ומותרו' (כתינוק קטן שמלא מחשבות שאין בהם כלום וגם בגדול כשנופל במחשבתו דבר שלא הי' בו מעולם חפץ) (וכמ"ש במ"א דמ"ז שיש בהן חיות נעש' מזה מקטרגי' וז"ש או בך כו' אשר רדפוך כו' ואשר אין בהן חיות כלל יכלו ויאבדו וז"ש ויפוצו אויבך כו') ומעתה יובן כל פרטי סדר ההשתלשלות דג' עולמות בי"ע עפ"י כל הנ"ל במשלי' דמח' דו"מ למטה שכ"א כלול מבי"ע דהיינו בחי' כח"ב דבריא' הוא הרצון וחו"ב שבמח' שזהו בחי' גדלות המוחין שבמח' ונק' בריאה דברי' ומשם נמשך למדות דמח' שהן בחי' התפעלות המדות חג"ת יצי' שבמח' או בחי' דבור שבמח' הנ"ל ומשם נמשך לבחי' עשי' דמחשבה שהוא היותר אחרון והוא אותיו' שנק' דומם בלא מוחין ומדות כלל ומשם נעשה מקור ליצי' שזהו כנ"ל דמה שחושב איך לדבר כו' וז"ש כי הוא אמר במח' ונק' מאמר סתום ובא בגלוי בכח"ב וחג"ת כו' בדבור כנ"ל ג' חלוקים דבי"ע שבדבור ומעשי' שבדבור נמשך מקור דכח"ב וחג"ת כו' שבעשי' עד עשי' דעשי' שהוא מל' דעשי' כנ"ל ובאמת נעוץ תחלתן בסופן ומבשרי אחזה כו' כמו אדם מה שעול' ברצון בפנימי' השכל במח' הוא מדבר ועושה בפ"מ כך ענין ג' עולמות בי"ע בכ"י מחדש מע"ב כמ"ש ג"ש יושב ועוסק בתורה שהו' מוחין דגדלות שבמחשבה שבתורה וג"ש יושב ודן בדבו' שהוא חג"ת וג"ש יושב וזן שהוא נה"י בשפע האלקי בעולם העשי' עד המזלות והגלגלי' לזון כל העול' בפרטיה' בכל חלקי דצח"מ בעוה"ז השפל בהשגחה פרטי' ממש ובכל י"ב שעות היום חידוש יש באופן הילוך השפע מכתר דבריא' עד מל' דמל' דעשי' לפי מעשה בנ"א ובכל שבת וחדש עולין הכל מלמטה למעלה מעשי' ליצי' ומיצי' לבריא' כו' והיינו ג"פ הבו הא' הבו מלאכי' דעשי' שעולין ביצי' והב' מיצי' לבריאה והג' השתחוו כו' מבריאה לאצי' וכידוע בענין והי' מידי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר כו' וכן להיפך במעשה ניסי' יורד עליון בתחתון כמו שא' מי שאמ' לשמן כו' מי שאמר במח' דבריאה כו' עד שנעשה היפך טבע זו למטה בחומר הד"י וע"ז הוסדה כל התפלה יה"ר כו' כידוע:

(לג) ולהבין בתוס' ביאור כל ג' חלוקו' הנ"ל בבי"ע גם בעשי' עצמ' הנה יש להקדי' הידוע בע"ח שיש ג' מיני מדריגות בשפע המשפיע אל המקבל א' דרך מסך וב' דרך נקב וג' דרך חלון ודרך מסך היינו אור ושפע הבא בשינוי המהות ובשינוי מקום שהוא בריחוק מקום ולא כשאר שפע העילה בעלול שגם הוא בא בשינוי המהות דהיינו ממהו' המשפיע למהות המקבל שאין ערוך כלל ביניהם אלא בשינוי מהות נבדל ומרוחק לגמרי מן עצם המשפיע שאינו נראה ממהות המשפיע כלל וכלל ואין זה כ"א אור ושפע הבא דרך מסך מבדיל כמו אור הבוקע דרך המסך שאין