לח, ב

אין הניצוץ נבדל משרשו בשינוי המהות ואע"פ שנתעלם במהו' הגוף שזהו כהתלבשות הנפש הטבעי' בגוף וז"ש כי האדם עץ כו' שנמשל לצמיחת העץ הקטן כנ"ל וה"ז כמו צמיחת העשב מכח הצומח שגם שבא מן הרוחניות אל הגשמיו' מ"מ צמיחה גשמי' זו שבעשב הגשמי הרי היא אותו כח הצומח הרוחני ממש וד"ל) ואמנם הנה במסך נשתנה המהו' ומלבד זה הנה העיקר הוא במה שהובדל האור העצמי ואין לו חיבור וקשר עם האור הנראה מתוך המסך (שאין הענין שהאור עומד מצד המסך ובוקע ומאיר דרך המסך שא"כ יש חיבור וקשר להוסיף האור או לצמצם רק שניטל עצם האור ולא יש אור בבית רק ממה שנמשך אור במסך בלבד) וה"ז כמו בריכת מים שנפסקה שאין לה חיבור וקשר במעיין כלל רק כפי המשכת המדה שבה מכבר כך תהי' לעולם בלא תוס' וגרעון כו' (וזהו ההפרש בין הנשמות שנק' מהלכים שניצוץ יש לו מקור להוסיף בו במדת המקור עד שנק' אדם אדמה כו' וזהו מהלך בלי שיעור והמלאכי' נק' עומדי' בלא תוס' כו' לפי שמקבלים מבחי' חיצוניו' הבל הדבור שנא' וברוח פיו כו' שהן בחי' אתוון אתגליפו הנ"ל כמו אותיות הנזרקי' מם הפה ולחוץ כבריכה שנפסקה וכזרקת אבן הנ"ל (או כמו שערות שיונקים מבחי' מותרי השפע והנבדלין ויוצאי' לחוץ שאין להן קשר וחיבור בפנימי' החיות כלל וכמ"ש במ"א) אבל הנשמות שרשם ממוח האב בחי' חלק עצמי ואעפ"י שנשמות דבריאה הן מתהוי' יש מאין אחר בקיעת המסך כו' וכמ"ש נשמות אני עשיתי כו' ויש נר"נ בכל עולם עד נפש דעשי' כידוע מ"מ נר"נ שבכל עולם יש להן קשר וחיבור באור העצמי דאצי' שמאיר במסך כמ"ש באורך נראה אור שהנשמה נק' נהורא תתאה ואחוזה וקשורה בנהור' עלאה שנק' אורך וכמ"ש כי אתה תאיר נרי וה' יגיה חשכי וכה"ג בהלו נרו כו' והיינו ישראל עלה במח' הפנימי' הגם שמאיר בכלי הדבור ויוצא לחוץ בבחי' בריא' נבדלת יש מאין כמו ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח כו' שאין זה מהבל החיצוני שהן כלי המבטא שבהן נעשה שינוי מהות הדבור הרוחני כשינוי המהות שע"י המסך ובהבדלה וריחוק משרש הדבור הרוחני אלא מהבל הפנימי שברוחניו' הדבור היינו במח' העצמי' שזהו כמו עצם הנפש המדברת שנק' רוח ממללא ברוחניו' בחי' מדבר והוא בחי' אדם רוחני כו' כידוע וד"ל (רק נשמות שנכרתו משרשן העצמי כמו הכרת תכרת הנפש כו' ונכרתה הנפש ההיא מעמיה למעלה ה"ז כמו דבר הנבדל שאין לו חיבור וקשר במקור חוצבו כלל שאין לו תיקון וכעץ יבש שאין לו שרש כו') ונמצא מובן מכ"ז בעיקר ההפרש שבין דרך מסך לדרך נקב שבמסך הובדל מהשרש העצמי ובנקב האור בא מן העצם רק שהו' בצמצום גדול ולפ"ז יובן בענין כח הפועל בנפעל שזהו בבחי' נקב שהרי בשעה שממשיך כחו בנפעל אע"פ שנשתנ' ובא בשינוי ממהות למהות דהיינו ממהו' תנועה רוחניו' שביד למהות תנועה גשמי' שבציור דבר הנפעל כנ"ל בציור תמונת אות אלף וכו' עכ"ז אין זה בא בריחוק והבדלה כלל מכח המניע' שביד וכל רגע יש חיבור וקשר לכל פרט ציור הגשמי עם התנועה שביד להאריך בו כרצונו וגם אם זהו נק' דרך צמצום גדול לצאת ממהות למהות (כצמצום הצמיחה גשמי' מצמיחה רוחניו' וכמו צמצו' חיי גופני' מחיי רוחני' הנ"ל) אבל בחי' צמצום יציאה זו ממהות למהו' הוא בא מעצם האור וחיות דוקא רק שהוא חלק קטן ומצומצם מאוד הנק' דרך נקב כנ"ל (וכן המתעסק שנשאר רשימו בעסק זה מטרדת מחשבתו גם זה דרך נקב יקרא מאחר שאינו נפרד ואחוז וקשור במקורו כנ"ל וא"כ הנפעל לאחר שיד הפועל מסולק ממנו שהובדל ממקורו כבריכת מים שנפסק וכאבן הנזרק יחשב או באותיו'