לח, ג

שנחקקי' בשעוה ונפרדו מאותיו' החותם עצמו כנ"ל בענין אתוןן אתגליפו ובאמת אין הענין כן שהרי יכירו כל מהות הפועל מפעולתו וכמשי"ת בסמוך) ועכ"פ ב' מדרגות הללו דרך מסך ודרך נקב הן הנה ב' מדרגות דיצי' שבעשי' ועשי' שבעשי' וכן ביצי' ובריאה בחי' יצי' שבבי"ע הוא דרך נקב ובחי' עשי' שבבי"ע בכלל נק' דרך מסך להיותו בא בבחי' נבדל מן העצם (ולא כעשי' מכח הפועל בשעה שפועל שזה בבחי' נקב כמשי"ת (וכמו הבנת השכל ע"י המשלי' וחידו' שמעלימי' האור העצמי לגמרי ומה שיובן השכל מענין המשל הזר ה"ז דרך מסך כידוע אעפ"י שאנו רואים שיש קשר וחיבור לנמשל עם המשל כחומר וצורה כמ"ש במ"א מ"מ ה"ז במדה ושיעור המוגבל באופן המשל לבד ולא יותר כלל וכלל וד"ל):

(לד) ומעתה יש להבין מדריגה הג' שהוא בבחי' חלון שזהו כאשר השפע באה מן המשפיע אל המקבל בהתרחבות גדולה בלא צמצום עצמותו כלל אלא כמו שהשפע אצלו ממש בהרחבה גדולה כמו המשפיע שכל לחכם כמותו ממש שלא יקצר בשפע זו ולא יצמצם דברים כלל גם א"צ להניח עצמותו ולדבר בל' קצר כדי הבנת המקבל לבד מאחר שהמקבל מבין וחכם כמוהו ואינו צריך רק להודיעו מן ההעלם לגלוי בדבור לבד א"כ אין זה יציאה במיצר וצמצום ממהות למהות קטן בערך הימנו כדרך נקב הנ"ל בכל שפע עו"ע וכה"ג אלא כל המהות של המשפיע נמשך למקבל להיות גם הוא כמוהו והוא רק כמו שהורק מכלי אל כלי וזהו הנק' דרך חלון (וכמו אלישע מאליהו שאמר ויהי נא פי שנים כו' וגם במשה וע' זקנים שנאצל מרוחו עליהם וכתיב ותנח עליהם הרוח אין זה כניצוץ קטן הנבדל מאור השלהבת אלא כל מדרגת משה היה בהם ממש כמו פני יהושע כפני לבנה פני משה כפני חמה שאור עצם החמה מאיר בלבנה שלא ע"י התעלמות דבר מה רק כמו שהורק מכלי אל כלי (ואמנם זה כאור השמש המאיר בחלון של זכוכי' שאין זה ככלי העין שאינו עצם אור ספירי במהו' אור כלל רק מקבל אור הראי' ולא כלבנה שהוא אור ספירי בעצם כמ"ש במ"א בענין סיהר' לית לה מגרמ' כלום ובענין ועינינו מאירות) וכמו לע"ל דכתי' בכנ"י והי' אור הלבנה כאור החמה כו' שהמקבל יהי' שוה למשפיע בעצם ומהות א' ולכך יהיו נקראי' אז ארץ חפץ וכן חפצי בה משמע שזהו שכל חפצי העצמי כלול בה והוא ארץ חפץ כולל הכל והוא מה שבכל עצמו' התענוג הפשוט העצמי ממש שנק' שעשועי המלך שבעצמותו ממש יהי' בכנ"י ג"כ כמו שהוא בעצמות ולכן תקרא חפצי בה כו' וכמו שאנו רואי' בכל נשמה אלקים גם למטה כאשר חפץ בה המלך ונקראה בשם הוי' ממש והיינו שכל אור הוי' דאצי' בגשמה זו עד שהוא בדומה לעליון ממש כמ"ש אז תתענג על הוי' כו' כידוע) והיינו שכל תענוג העצמות יקבלו הנשמות משעשועי המלך כו' למהוי אחד באחד ממש אעפ"י שעכשיו אין השפע בכנ"י רק כנצוץ המאיר בדרך נקב כמ"ש מציץ מן החרכים כו' הרי מנקב קטן יוכלו לעשות מרחב גדול עד שיוכלו להכיל כל אור העצמות ולזה הטעם לע"ל נא' א"ח עט"ב כו' שתהי' למעלה מן המשפיע דעכשיו שהוא רק ע"י ד' אותיו' דשם הוי' רצון ושכל ומדות כו' וכמ"ש על הוי' למעלה משם הוי' וכמ"ש עד יעבור הב' סתם כו' (וכמ"ש במ"א בענין אראנו נפלאות כו') (ולמעלה הוא בחי' מל' דאצי' אע"פ שנק' אור קטן בחי' נהורא תתאה לע"ל יהי' כאור העצמו' ממש כמ"ש עד דוד הגדיל שזהו מל' דאצי' שיהי' כמו בבחי' מל' דא"ס לפני הצמצום וז"ש ואלה דברי דוד האחרוני' כתר ש"ט דוקא דראשוני' הוא כתר מל' היינו ע' שנין בחי' ז' מדות וכ"א כלול מי' במוחין חב"ד אבל ג"ר דכח"ב העצמי' הוא בחי' כלי