לח, ד

להכיל כל העצמו' כידוע שבחי' פנימי' הכתר שם הוא אא"ס מלגיו כו' והיינו דוד מ"י חי וקיים בנצחיות דעצמו' אא"ס והתחלתו הוא בת"ר לחיי נח איש צדיק חי עלמין נייחא דרוחא וב"פ נח ב' שבתות שבת תתאה דמל' ושבת שבתון דעצמו' ממש ובזהר אמר דאפתחו מבועין דחכמתא שנק' ארובות השמים כמ"ש יפתח ה' לך כו' וגם מ"ש דמעיינות תהום כו' נתחברו מ"ע ומ"ת ח"ת וח"ע ומעין זה הי' בח"ת דשלמה דכתי' ותרב חכמת שלמה כו' כי ה' נתן חכמה עלאה בח"ת ולע"ל יהי' זה במשיח בשלימות יותר גם מאדה"ר קודם החטא וכידוע בענין אדם אדם דוד משיח כו' וכמ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים כו' שיחובר ים הקדמוני עם ים האחרון למהוי אחד באחד ממש וד"ל) והנה בחי' ומדריגה דשפע זאת שנק' דרך חלון אינו בא ממהות למהות קטן הימנו כו' עד שיוכל להיו' המקבל כמשפיע ממש זהו כמו מדרגה הג' הנ"ל בג' חלוקות שבעשי' והוא בחי' בריא' שבעשי' הנ"ל דהיינו שכל שבעשי' והגם שאין זה רק צמצו' כלי המוח להשכיל ע"ד פעול' ומלאכה לבד ושרשו רק מעשי' שבשכל כנ"ל מ"מ הרי באמת אין הפרש כלל בזה בין גדלות השכל שבעשי' לגדלות השכל שבדבור וגדלות השכל שבמח' עצמה כי הרי אנו רואי' שכל פרטי המדות והמוחין שבמח' ודבור הכל בא לידי גלוי בפועל המעש' עד"מ אדם שעל' ברצונו ומחשבתו לבנות בנין גדול עפ"י חכ' עמוקה שבהכרח ישים כל כח חכמתו וכל חפצו הכל בהשגח' פרטי' ולזאת כל נפשו מלובש בעומק חכמתו שבמח' זו וממילא כשבא מן המח' אל הדבור גם שם מאיר כל פרטי רצונותיו וחכמתו ומן הדבור אל המעשה בפ"מ שם דוקא נגלה כל מצפוני רצון נפשו שהיה בהעלם עצמותו במח' הפנימי' והיינו סוף מעשה שעלה בתחלת המח' ואין כאן בחי' צמצום כלל רק כמו שהיה הדבר אצלו ממש בעצמותו כך בא לידי גילוי ומה שירד מן הרצון ומח' לדבור הגם שהי' ממדריגה האחרונה שבמח' שנק' עשי' שבמח' ומן הדבור אל המעשה ג"כ מבחי' עשי' שבדבור כנ"ל הכל הוא בא בסדר ירידת המדרגה מצד צמצום עצמותו לבא לידי פו"מ אבל כאשר כבר הוא עוסק בפ"מ אזי ודאי כל עצם המושכל כמו שהוא בעצמות חכמ' שבמוחו ישנו בגלוי בעשי' זו שבפ"מ ומח' עמוקה זו שבעשי' ממש ה"ז בא בהרחבה והתפשטו' באותו בחי' מחשבת שכל שהי' בכלי מוחו טרם שירד מן המח' לדבור ומעשה באין צמצום כלל ואין זה נק' יציא' ממהות למהות קטן הערך על היות גדלות עיון המח' באה בפ"מ בציור מעש' הבנין מאחר שמקבלת מח' זו הטרודה בעסק זה מעצמות כח המחשבת שכל עיוני' הפנימי' שבה מלובש כל עצם נפשו ממש והוא הנק' השפעה שבבחי' חלון שאין הפרש בזה בין כשהורק מכלי זה עוד לכלי אחר ומשני לשלישי ולרביעי אחר שהכל הוא שפע המהות ועצמות כמו שאין שינוי מהו' בשכל הנמשך מעצמות המשפיע לחכם כמוהו וממנו יקבל חכם אחר עד כמה חכמי' כו' [כמו הקבלה דור אחר דור מרב לתלמי' שהוא קאי' אדעתי' דרבי' כיהושע קבל ממשה וכן עד דור האמוראים אין שינוי בעצם הקבלה כלל ונק' הלכה למשה מסיני גם בתלמיד שבדור האחרון כידוע] ונמצא שיובן הדוגמא והנמשל מזה למעלה שגם שנשתלשל החכמ' דבחי' הגדלות בבי"ע עד חכ' שנמל' דעשי' שנק' בריאה דעשי' אין שנוי בעצם אור האלקי שבחכ' זו בין חכ' דבריאה לחכ' דעשי' ועל הכל בשוה נא' כולם בחכמ' עשית או מ"ש בראשית ברא כו' בחוכמתא דבחכמ' יבנה בית כידוע הגם שברא ויצר ועשה והוא ג' מדרגות דמח' דו"מ כנ"ל בענין י"ס דבי"ע מ"מ בבחי' גדלו' החכמו' שוין מחדו"מ שגם בעשי' מתפשט הרחבת אור החכמ' דבריאה כו'