מ, א

ריבוי אור ההתפשטות שההתפעלות תתגבר בלב ויבקע אורו כמו היוצא בתגבורת דרך נקבים מתוך המיצר כו' וזהו בא בהתפעלות המדותבלב ביותר שבא מקיבוץ המוחין במיצר הגרון כו' ולא יכיל כלי הלב כו' וכמה שכתוב במ"א) ומה שמן החכמה מאיר גם כן בדבור שלא על ידי אמצעות הבל הלב והוא ענין כח המצרף צרופי אותיות הדבור בתנוק כשמתחיל לדבר משום דמצרף לחכמ' וכידוע דאבא יסד ברתא אין זה בא רק בהעל' גדול מן מקור החכמ' ולא נק' גם דרך נקב כי מתעלם בכלי המבטא כו' משא"כ אור השכל שבא בדבור ע"י הלב עכ"פ יש בו בחי' הארה מועטת מאור החכ' ג"כ רק שהיא בצמצום גדול מפני שנתצמצם השכל במדות ומן המדות לדבור (ומ"מ כח המצרף בא ממדרגה עליונה יותר וכמ"ש במ"א דכח המצרף הוא בא מקדמות השכל בחי' אין דחכמ' אבל גופו של שכל שבדבור אינו רק מגלוי אור החכמ' שמאין תמצא בבחי' יש ונמשך לבינה ומשם למדות ודבור וד"ל) (אך הנה באמת אין הכוונה במ"ש בע"ח בבחי' חלון ונקב כו' רק על בחי' אא"ס שבקו שבכתר בא בקירוב ובבינה בריחוק כו' ומ"ש מבינה לז"א דרך חלון כו' אין הכוונה גם מאור הכתר לחכמ' בקירוב ומחכמ' לבינה בריחוק ומבינה למדות דרך חלון אלא הכל על בחי' התלבשות אא"ס שבקו שבא בכתר וחכמה בקירוב כו' ועד"מ בנפש האדם המדבר הרי הרצון מתלבש בחכ' והחכמ' בבינה ובינה מתלבש במדות והמדות בדבור שנמצא התפעלות עצמות הנפש שברצון עצמו גדול מכולם והרצון שבא בהתלבשות אחר התלבשות בחו"ס ומדות עד הדבור שם הארתו בבחי' נקב לבד כו' כך ברצון העליון שבא בהתלבשות בחו"ב ומדות עד ויאמר אלהים בדבור שם נתמעט אור העצמו' שברצון עד שאין הארתו שם רק בבחי' נקב מן בחי' המדות כנ"ל לפי שהאותיות נק' אבנים כו') והנה מבחי' הדבור העליון שנק' בחי' נוק' דז"א בא האור ושפע לבי"ע דרך מסך המפסיק ומעלים עצם האור כו' וכידוע דמל' דאצי' בוקע המסך ונעשה ראש ומקור לבי"ע כו' ולהבין ביאור ענין המסך הזה שבין אצי' לבריאה ונק' פרסא ופרגוד (כמו שמעתי אחורי הפרגוד כו') שזהו כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי' כו' פי' שאין הלבוש מסתיר גמור ע"כ בוקע המסך ונמצא הארת האצי' בבריאה וכן עולה מבריאה באצי' כמו בשבת ויו"ט וכה"ג והענין הוא שבמסך הזה מורכב מדבר והיפוכו מפני שנעשה מהתעבות האור מיני' ובי' כו' שממקור א' יוצא ב' הפכים גלוי והסתר ואיך ימצא ב' הפכים בנושא א' הנה יובן ע"ד שמבואר במ"א ג"כ כדוגמא זו והוא בענין אורו' וכלים דהנה הכלי הוא היפך האור כידוע דהכלי הוא הגבלת האור כו' ושרש א' להם שהוא מבחי' הצמצום דקו כו' וכידוע דהכלי נעשה מהתעבות האור דהיינו מיני' ובי' וביאור זה הנה ידוע עד"מ אור האהבה שבלב שהכלי שלה הוא מעשה החסד והטוב כמו שאנו רואים באוהב הנאמן לחבירו שמסיבת אהבתו יעשה וישתדל בכל מעשה טוב וחסד עבורו בכל כחו ואע"פ שהוא רק מעש' והשתדלו' אבל שרשה הוא רק אור האהבה שבלב שחפץ בלבו בטובתו מצד האהבה כי רבה היא ואמנם יש בזה שעור מוגבל עד כמה יעש' טוב לפזר הון או למסורנפשו שזהו לפ"ע שיעור מדת אור האהבה דוקא והיינו כמו הכלי שמגביל האור כי המעשה טוב וחסד הנראה בגלוי הוא בחי' כלי ולבוש בעלמא המלביש לאור האהבה שבלב כפי המדה והשיעור לא פחות ולא יותר ואמו אור השכל המתלבש בכלי המוח שמוגבל בו בשיעור כו' וכמ"ש במ"א והנה אנו רואי' שממקור א' יוצא שרש האור והכלי אע"פ שנראי' ב' הפכים שהאור הוא בחי' התפשטות והכלי מגביל ההתפשטות כו' כי ודאי