מד, ב

אחוה ורעות עם אא"ס שנא' אל מי תדמיוני כו' מי ידמה לך וכידוע ואם מפני שישראל עלה במח' בעצמות כו' עד שנמלך בהן אם ירצה להאציל וכה"ג מ"מ אין להן ערך ודמיון לעצמותו ממש וכמ"ש בזהר ע"פ אין קדו' כה' כמה קדושאן אית לעילא אורייתא קדיש' וישראל קדישין אבל אין קדוש כה' כו' וכמארז"ל קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעל' מקדושתכ' וזה קאי גם במה שישראל נקראו קדושים מצד מעשה המצות שקדשנו במצותיו מלבד קדושת עצמותם כו' וכמ"ש במ"א לך הנה ידוע בענין המאמר אורייתא קדישא וישראל קדישין כו' דהנה אנו אומרי' הבוחר בתורה כו' הבוחר בעמו ישראל כו' דשרש ישראל ותורה א' הוא שנבחרו ברצון העצמות דאא"ס קודם שהאציל וברא כו' וענין בחירה זאת היינו להיותם בחי' הפנימית והעצמית ממש דשרש התורה מחכמתו הפנימי' והעצמי' כמ"ש ואהי' אצלו כו' שעשועי' יום כו' שעשועים עצמיי' לפי החכמה שבתורה מעצמות חכמתו ממש כמו"כ ישראל עלה במח' בעצמות ופנימית ונבחרו בבחי' פנימית וכמ"ש יבחר לנו את נחלתינו כו' וזהו הבוחר בתורה וכן הבוחר בעמו ישראל כו' והוא ענין מאמר הזהר דישראל קדישין קדוש ומובדל בבחי' פנימי' וכן התורה אורייתא קדישא ועכ"ז אין קדוש כה' כו' וד"ל אך הנה מזה הטעם עצמו הוא שצוה ה' והיו הדברים האלה כו' ודברת בם כו' דהיינו שיהיו נ"י מתקשראן באורייתא בקביעות ובתמידות לפי ששרש א' להם בבח' הפנימי' ועצמות דאא"ס וכמאמר תלת קשרין הן ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה כו' אך לפי הנ"ל שנא' אין קדוש כה' הרי ב' קדושות דישראל ואורייתא כלא חשיבי לגבי קדוש' עצמותו ואיך אמר למען אחי ורעי כו' והנה מ"ש למען אחי כו'' מה שנק' אחים ורעים ממש אינו אלא ע"י התורה דוקא שבה וע"י נק' קוב"ה וישראל אחים ורעים וכו' ולכאורה איך אפשר זה אם התורה עצמה אינה אלא חלק מעצמותו כו' כנ"ל אך הנה אמר בזהר דאורייתא היכלא עלאה דקוב"ה פי' היכל הוא המקיף לאדם ביושבו בו למעלה ולמטה ומכל צד וכך אורייתא היכלא לעצמות אוא"ס כו' ויש להבין איך יתכן בחי' היכל להקיף לעצמות אוא"ס כו' אמנם הנה תחלה יש להקדים הענין היכלות שיש כמה מיני היכלות פנימיים וחיצוניים וכל א' משמש לדבר מה אך ורק יש היכל המלך היותר פנימי שבהיכלו כולו אומר כבוד שאין שם כניסה ויציא' לשום אדם ואינו משמש כלום רק שהמלך לבדו דר שם בקביעות יום וליל' וכידוע במלך ב"ו שיש לו בטרקלין שלו היכלו' רבות אשר כולם בודאי לתועלת דירתו זה ההיכל משמש לדבר זה וזה משמש לדבר זה אך רוב החדרי' אינן נקראים עיקר דירתו אלא כל התועלת מהם אינו רק לדברים הצריכי' לתשמישי המלך וצרכיו לבד כמו למאכל שולחנו ולהעמדת כליו ולבשויו ומקום עמידת משרתיו ושריו וב"ב המשמשים לפניו ויוכל להיו תשאין המלך נכנס בחדרים האלה מעולם כי לא נעשו לדירתו בעצמו רק לנכנסי' אליו שיעמדו שם קודם הכנסם להיכלו וכמו לצרכי עבדיו אנשי ביתו וכמ"כ בית מקום מאכלו ובית כסא ממלכתו ודאי מיוחד בפ"ע ושם הכל יבאו לפניו אם לאכול על שולחן מלך או לעמוד לפניו למשפט או לשאלה ובקשה וכל אלו הטרקלין אינם נק' דירת קבע שלו כי אינו דר שם בקביעות רק לשעה ידוע ילך שם ויתעכב זמן מה עם שריו ועבדיו רואי פניו לעתים קבועים אם לעת האוכל או לעת המפשט בשבתו על כסא ממלכתו שלזה ודאי היכל מיוחד כידוע אבל דירת קבע שלו בהיכלו כולו אומר כבוד שאין אדם נכנס לשם מעולם רק הוא לבדו יושב שם ועיקר דירתו יום ולילה שם הוא ושם קביעת לימודו ועיונו בכל דבר חכמה ועצה בהנהגות ממלכתו לעצמו כו' היכל הפנימי וכל ההיכלות זולתו נק'