מד, ד

(וכמו עד"מ נפש האדם למטה הרי נקראת עצם הנפש ע"ש השכל נפש השכליית אע"פ שהשכל חלק מו הנפש אבל כל עצמותה נכלל בכח השכל ונק' נפש המשכלת שהוא עיקר בחי' אדם בחי' מדבר כו' וראי' מכח המוליד בדומה לו שיוליד אדם בצלמו דוקא שהוא צלם אדם כמו אך בצלם יתהלך איש כו' ואינו רק בחי' החכמ' כח מה שבנפש ולא הרצון והעונג כו' דאעפ"י שדרך פרט כח הרצון והענג למעלה מכח השכל אבל כללות בחי' אדם מה דעצמות הנפש הוא שנק' נפש אדם הוא דוקא בכח מ"ה שבנפש כו' שע"ז דוקא אמר נעשה אדם בצלמנו כו' אבל ענג ורצון שבמצחא וכה"ג אינו בחי' אדם כי גלגלתא למעל' מפניו של אדם כו' כידוע) וזהו הבוחר בתורה כו' דאורייתא קדישא כו' פי' קדוש ומובדל מכל המדריגה להיות שנבחר אור תורה בבחי' פנימית ועצמות דאא"ס ביותר ולכך נא' בה ואהי' אצלו כו' שעשועי וכל שעשועי המלך זולתה אינו רק לפרקים ובהעברה בעלמ' כו' כנ"ל במשל וד"ל והיינו ג"כ ענין הבוחר בעמו ישראל דישראל קדישין כו' שהן בפנימית ועצמות ממש כי נק' בנים וכבן שנולד בצלמו כו' והיינו בפנימית ועצמות הנפש שלמעלה גם מבחי' מקור כל רצון ועונג ושעשועים וראיה משעשועי האב בבנו שגדולה מכל שעשועי' פרטים בכל גנזי אוצרו' כלי חמדתו שמשתעשע בפרקים לפי שהוא בחי' שעשועים עצמיי' לכך הוא תמידי בלי הפסק לפי שכ"ד תענוג שהוא עצמי ין לו הפסק משא"כ בתענוג שאינו עצמי הרי אמרו דתענוג תמידי אינו תענוג (כמו תענוג איש באשתו שכאש' הוא בתמידות אינו תענוג רק דווקא לפרקים וכן כל תענוג עוה"ז הנקנין כו' אבל אב ובנו וכאהבת נפש יהונתן ודוד תרדל"מ בתענוג תמידי בלתי הפסק כו' וכך יובן בשעשועי' דתורה וישראל שהן שעשועי' עצמיים להיותם בבחי' עצמיי' לכך התענוג בהן תמידי כו' ולכך נק' אחים ורעי' להקב"ה כנ"ל וד"ל):

(מג) אך הנה עדיין אינו מובן מ"ש למען אחי ורעי כו' איך נק' אחים ורעים אחר שמבואר למעל' דב' קדושות דאורייתא קדישא וישראל קדישין כו' כלא ממש חשיבי לגבי קדושת עצמותו כמ"ש אין קדוש כה' כו' וגם במה שישראל נק' קדושים מצד המצות כו' כנ"ל ועוד שיש להבין עדיין מהו ענין היכלא עלאה איך יתכן שיהיה התורה היכלא להקיף לעצמות אא"ס ששמים ושמי השמים לא יכלכלוהו כו' אך הנה יש להקדים תחלה ביאור ענין אחת שאלתי כו' שבתי בבית ה' שהוא ד"א של הלכה דוקא דהנה ידוע בענין המקיפים דיש הפרש מדרגה בין מקיף דלבוש ומקיף דהיכל דמקיף דלבוש הגם שמלביש ומקיף לראשו ורגלו בא במדה לפי האברים והוא מוגבל להלביש לפי המדה בכל אבר כו' כי נחלק לבוש הראש כמצנפת ללבוש הגוף ולבוש הרגל כו' כציור ג' מדרגות דאדם חב"ד חג"ת נה"י בקומת פרצוף אדם וכך לפעמים נאמר באור תורה בבחי' מקיף דלבוש כמו עוטה אור כשלמה שנתעטף באור תורה כלבוש ממש ונחלק בציור אדם ראש וגוף כו' אבל מ"ש שבתי בבית ה' כו' הוא מקיף עליון יותר והוא כמו מקיף דהיכל ובית למטה דכתיב כתפארת אדם לשבת בית דמשמע שהבית תפארת לאדם יותר מתפארת עצמו שהכבוד וההוד של אדם כשיושב בהיכלו וביתו כמו שב והכבד בביתך כו' לפי שהוא מקומו של אדם דהיינו בחי' מקיף דצלם נפשו שלמעלה מציור אברי גופו וכמו היכל הבית שמקיף לאדם מכל צד בלי ציור והתחלקות רק מעלה ומטה דגג וקרקע הרי הגג למעלה מראשו והקרק' למטה מרגלו וד' רוחות הבית המה עומדים מרחוק אליו לסבבו כו' וזהו כבודו לישב בהיכלו זה שמקיפו