מה, א

מלמעלה ומטה ולד' רוחות בכלל כו' והוא משיורי אור מקיף דלא נעשה מקיף בלבושים נעשה מקיף דהיכל דהיינו בחי' מקיף דיחידה שא"א לבא להיות בבחי' מקיף דלבוש מזה נעשה מקיף דהיכל שזהו מ"ם דצלם דל' דצלם הוא מקיף דחיה דחב"ד ששייך לראש וגוף ונק' מזלי' שמאיר לפרקים בגלוי ברצון ושכל ומדות כו' אבל מקיף דמקיף זה שנק' מקיף דיחידה אינו מאיר לעולם בגלוי רק מתפשט ושורה רק עד ד"א כו' שנק' מקומו של אדם ומוגבל בהיכל ובית שהן ו"ק מעלה ומטה וד' רוחות כו' והגבלה זו דגג וקרקע וד' רוחות הוא ממש כהגבלת העיגול למה שבתוכו כו' כחומה המקפת לתושבי העיר שלא יתפשט יותר לכל צד ולא למעלה ביותר ולא למטה כו' וכדוגמא שאל יצא איש ממקומו כו' וכך מובן מה שהתורה נק' היכל ובית הוא בחי' מקיף דמקיף כו' שלמעלה ממקיף דלבוש והוא הנקרא ד"א של הלכה כהיכל קדשי קדשים כנ"ל שע"ז נאמר כתפארת אדם לשבת בית שנק' מקומו של עצמות המאציל כו' שאין בו ציור והתחלקות בבחי' לבוש אדם כו' אלא הוא מגביל מעלה ומטה וד' רוחות לכל מה שבו שהוא בחי' אדם העליון דאצילות כמו הקב"ה יושב ושונה כו' ומקום ישיבתו בקביעות לימודו שהוא עיקר דירתו כנ"ל הוא היכלא עלאה שהן ד"א של הלכה שהיכל זה נק' מקיף דיחידה למטה באדם התחתון (וזהו שארז"ל שאין העולם מקומו העצמי אבל ד"א של הלכה הוא מקומו העצמי כו') ויובן ענין זה בהקדים תחלה מארז"ל שא' אל תקרי בניך אלא בוניך שעוסקי' בבנינו של עולם שהן צרופי אותיות התורה כו' דהנה ידוע שיש בתושב"כ ד' מדרגות טנת"א והטעמים בכתר שהוא בחי' מקיף מלמעלה ונקודות ותגין הן בחי' חכמ' ומדות כו' ואותיות עצמן הוא בבחי' מל' כי הנה ודאי אורייתא מח"ע נפקת ויש בחכמה בחי' מעלה ומטה וד' רוחות מזרח כו' בחי' מעלה הוא בחי' הטעמי' שבתורה שנק' רננה דאורייתא והוא העונג הנעלם שלמעלה מסוד ושכל שבה הגנוז בבחי' העלם ע"ג אותיות וזהו כמו עד"מ הגג שמקיף על האדם מלמעלה ובחי' מטה הן גופי האותיו' שבתור' שהוא עד"מ כמו קרקע ההיכל כו' וד' רוחות כו' היינו מה שיש בחי' אורך ורוחב האורך הוא מזרח ומערב כמ"ש ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אריכות זה הוא בחי' ההמשכה ושפע מעליון לתחתון שיורד בלתי שיעור מוגבל כאורך המשכת הנהר שהולך ונובע בלי הפסק ולא יכזבו מימיו לעולם כך מים דאורייתא נובעי' בכל העולמות דאבי"ע עד התורה הנגלי' לנו כו' וכמ"ש ותורה אור וידוע בענין אור מים רקיע כו' וזהו ארוכה מארץ כי מן השמים נתנה כו' ורחב' מני ים כי הרוחב הוא ימין ושמאל דרום וצפון חו"ג כמו לא תסור ימין ושמאל ורחבה מני ים כי שרשה מים הקדמוני שהן המים עליוני' שלמעלה משמים שע"ז נאמ' יהי רקיע כו' וכמ"ש במ"א והוא כללות ענין ד' רוחות שבתורה ימין ושמאל ואורך ממזרח למערב ואמנם הרי מוגבלי' כל הקצוות הללו שבתורה במעלה ומטה וד' רוחות כו' בהיכל זה שהוא אותיות התורה שנק' אבנים כמו עד"מ אבנים שמהן בונין ההיכל ומהן נעש' הגג והקרקע וד' דפנות כך בחי' טנת"א דאותיות כלולים מהכל ולזה נק' ת"ח בונים שבאותיות התורה עוסקים בבנינו של כל העולמות כמ"ש ואהי' אצלו אמון אומנא כו' כמ"ש במ"א וד"ל ובכ"ז יובן שזהו ענין ד"א של הלכה שמאותיו' התורה הגם שו"ק שבה הן מוגבלים כמו היכל ק"ק דח"ע כו' אבל שרש הגבלה זו בעצמות המקיף למקיף דבחי' כתר שבכתר כו' כנ"ל שבא למטה ונעשה בהגבל' להקיף לאדם כחומה לעיר כנ"ל וכמ"ש אני חומה זו תורה כו' והוא מקומו והיכלו העצמי והפנימי כנ"ל שמקיף לאדם העליון כו' שלמעלה ממקיף דלבוש כנ"ל