מה, ג

לבד בלא תורה ג"כ לא הי' נמשך רק באמצעות שניהם כשישראל עוסקי' בתורה נמשך ויורד ומתחבר עמהם ונק' אחים ורעי' כו' ומתקדשי' קדושת שניהם דאורייתא וישראל בקדושת עצמותו במה שהוא מוגבל בהיכלא דאוריית' כנ"ל וזהו בראשית בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל שנקראי' ראשית כי שרש א' להם בעצמות ממש כידוע דאורייתר וקוב"ה כולא חד וישראל ג"כ מתאחד עמהם כו' שלזה ירדו נ"י למטה לקבל התורה כדי שיהי' לו דירה למטה בד"א של הלכה על ידם דוקא וד"ל ובכ"ז יובן ענין סמיכות ב' פסוקים הללו דואהבת והיו הדברי' כו' שהן ב' מצות מצות האהבה ומצות ת"ת בקביעות דוקא וכמ"ש ודברת בם בשבתך בביתך כנ"ל דהנה בפסוק ראשון דשמע הוא מס"נ דנ"י מצד שרשן בעצמות דוקא כנ"ל באריכות ובפסוק ואהבת בכל נפשך הוא מס"נ בפועל שמצד הגוף באהבה ואבה כנ"ל ועי"ז דוקא כשיעסקו בתורה כמ"ש והיו הדברי' האלה כו' על לבבך יוכלו לפעול בחי' המשכת עצמות אא"ס ממש שיהיה גם הוא מוקף ומלובש בדברי' האלה דבר ה' זו הלכה דהליכות עולם לו בד"א של הלכה שלו כנ"ל וכמ"ש את ה' האמרת שיושב ושונה כנגדו ונק' אחים שמוקפי' בהיכלא כו' אבל בלא ב' מס"נ הנ"ל אין נשמות ישראל שלמטה מתקשראן בקדושת עצמותו וגם קדושת התורה מובדלת משרשה בקדושת ה' כידוע דהאומר אין לי אלא תורה בלא י"ש אפי' תורה אין לו דתורה שלמעלה אורייתא וקוב"ה כולא חד ובלא דו"ר לא פרחא לעילא ונשאר למטה וכמו שמכריזין אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו שלא נשא' בעוה"ז כו' וכמ"ש במ"א וזהו המשך הפסוקי' ואהבת בכל לבבך דוק' שסוף מעש' עלה במ"ת ומגיע התעוררות העצמות ממש להתמשך באוריית' שבהבל דבורו וז"ש והיו שבודאי אז יהיו הדברים כו' על לבבך בבחי' מקיף והיכל וכן מ"ש בסמוך ודברת בם שתהי' מוקף בם בתוכם כנ"ל דהיינו הדברי' אשר אנכי מי שאנכי בחי' העצמות ממש מצוך כו' שנק' היכלא עלאה שירת קבע שלו אז ודברת בם בשבתך כו' בקביעות ג"כ לישב עמו בהיכלו הקבוע שאין חילוק בזה לביתך לדרכך (וראי' ממ"ש דמשחרב בהמ"ק שזה ביתו ד"א של הלכה ביתו ודרכו כו') בשכבך ובקומך לשמור עליך בבחי' מקיף תמידי כו' וד"ל אך א"א לקביעות זאת כי אם אחרי מצות מס"נ דבכל לבבך ונפשך שהוא הקשר שמחבר ג' קשרים הנ"ל וז"ש בכל לבבך תחלה ואח"כ והיו כו' על לבבך בקביעות דוקא דהא בהא תליא מטעם הנ"ל וזהו סמיכות ב' פסוקי' הללו בק"ש דוקא וד"ל:

(מד) והנה ענין קשר וחבור ג' פסוקי' אלה ואהבת כו' והיו הדברי' כו' ושננתם מצות אהבה ותלמוד תורה כו' יש להבין ע"פ המבואר במ"א על פ' וידעת היום כו' בענין תירוץ על קושיא הידוע במה ששמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתור' כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש והקושי' ישוע למה לא פירש מאת דואהבת את כו' דמה יש לרבות לאהוב זולתו כמו שא"א לרבות באת דיראה כו' אך הענין הוא דאוי"ר הן ב' הפכים מן הקצה לקצה דשרש האהבה באה מן הריחוק יותר מן הקירוב והיראה באה מן הקירוב יותר מן הריחוק כנראה בחוש באהבת לבנו שבקירוב אין האהבה נכרת לתכלית כחה כ"כ כ"א בריחוקו ביותר שאז תגדל התשוקה ברשפי אש עד כלות נפשו וכמו ותחי רוח יעקב בבשורת יוסף וכך הוא בכל אוהב דבר מצד הריחוק תגדל התשוקה לדבר הנאהבה עד שיחלה חולת אהבה (וכמו ב"א שהעלה טינא בלבו כו') וכך באהבה דכנ"י בגלותא מצד הריחוק דוקא נאמ' רשפיה רשפי אש שלהבת כו' יור מזמן הקירוב בבהמ"ק כו' וכמ"כ צמאה לך נפשי כו' בארץ