מו, ג

הראשונים במ"ש והיו הדברי' כו' איך ובמה יתגל' בחי' אור העצמו' שנק' אנכי כו' וא' שע"י הדבור בד"ת דוקא שהדבור בא בגלוי כמו בי' הדברות בהגלות נגלות אנכי מי שאנכי כו' וכידוע בענין את ה' האמרת כו' שהקב"ה יושב ושונה כנגדו (כנ"ל באת מ"ג) וזהו סמיכות פסוק זה לוהיו הדברים דמצות לפי שת"ת כנגד כולן להביא גלוי האור למטה ועוד יובן טעם אחר בהיות ידוע שנא' במשה חלקת מחוקק כו' שנק' מחוקק ע"ש החקיקה שהוא בחי' הבטול דמ"ה דחכמ' כמ"ש ונחנו מ"ה כו' כמו חלל בית קיבול החקוק שיתפש' בו האור כך נחקק בנש"י ע"י קול דתורה שעושה בחי' החקיקה בנפשו ע"י בחי' משה שבדבור בד"ת בחי' הבטול העצמי מצד עצמו' אלקות (שלמעלה מבטול דיראה שע"י התבוננות כו' כידוע ההפרש בין בטול שיש לבטול עצמי דראי' דחכמ' כו') והוא ענין מצו' הדבור בד"ת שכאו"א יכול זה ע"י משה ששם תורה בישראל כמו ותורה שם בישראל כו' שיהי' בחי' בית קיבול לקבל מבחי' הפנימי' וזהו קול קור' במדב' פנו דרך ה' פי' במדבר יהודה הנ"ל ששם נאמר צמאה לך נפשי בהתכללו' אוי"ר כנ"ל בפי' ואהבת כו' וקול תורה קור' במדבר זה פנו דרך ה' שיהי' גלוי אור העצמו' דא"ס למט' ממש כמו למעל' והוא נק' דרך הוי' עצמו והן הלכו' שבדבו' שנא' הליכות עולם לו כידוע ודוקא במדבר קול קורא שזהו מצות קריאה בדבור בתורה אחר ואהבת בארץ ציה צמאה דבלא דו"ר לא פרחה כו' והאומר אין לי אלא תורה בלא יראה ואהבה אפי' תורה אין לו כידוע וד"ל ובזה יובן טעם לשבח עוד בסמיכות פסוקי' האלה דהנה גם בשמחה וטוב לבב שע"י המצות ג"כ כלול זה הביטול והיראה והוא ע"י קול דתורה שבא דוקא בבחי' בטול עצמי כנ"ל וכמארז"ל מה להלן באימה כו' (שלמעל' מבטול ופחד בטול היש הנכלל באהב') וכמו רבא יתיב באימתא ופתח בשמעתתא כו' וזהו בחי' התכללות שמאל' בימינא במדרגה עליונ' יותר מהתכללו' שמאלא כו' דאוי"ר הנ"ל דהיינו שבשמח' וטוב לבב יוכלל הבטול העצמי כו' וזהו ענין סמיכות ושננתם מצות ת"ת לוהיו הדברי' שאנכי מצוך כו' דהנה אתדל"ת גורם אתעדל"ע באותו אופן ממש דרוח אייתי רוח כו' וכמו אם ישים אליו לבו כו' כידוע וע"י אהבה באתדל"ת מעורר אהבה רבה באתעדל"ע כמים הפנים וז"ש וימינו תחבקני כמשל החובק שאהבתו מבחוץ לחבקו לבד ולא נכנס בתוך תוכו כי יוכל לחבק ובלבבו יהיה להיפך (ועכ"ז בחי' חיבוק נק' מקיף שגדול מאו"פ שבלב כמ"ש במ"א) וכמו האהב' שבאתדל"ת מבחוץ ולא מבפנים שהרי אחר התפלה חולפת ועוברת מפני שלא כפיו כן לבו ואין תוכו כברו כו' כך אתעדל"ע בבחי' אהבה דחיבוק בבחי' מקיף מבחוץ לבד אך כאשר אתדל"ת נכלל הירא' ובטול באהבה ושמחה וטוב לב כמו ע"י קול תורה באימה ובטול עצמי כנ"ל בזה דוקא יש קיום נצחי אהבה ושמחה זו ולא יחליף ויעבור לעולם משו' מונע ומסתיר כל היום כו' לפי שע"י התכללוץ שמאל בימין יש לימין כח גדול כלול משניהם ויתחזק בחיזוק שאין בו הפסק לעולם שזהו טעם להתכללות שמאל בימין יותר מימין בשמאל שהגבורו' שבחסדים נעשו החסדי' בהתגברות ביותר כמו כי גבר עלינו חסדו כו' וכן הושיעה לו ימינו כשנכלל בו השמאל דוקא וכן ימינך ה' נאדרי בכח וכה"ג וכידוע ונק' עוז כו' כמו חגרה בעוז כו' ה' עוז לעמו כו' ואין עוז אלא תורה שביא לאכללא שמאלא בימינ' דוקא (שאז אין לחיצוני' יניקה מקו השמאל כלל כידו' בענין תנופת הלוים ע"י אהרן מקור החסדי' וכן וילוו אליך וישרתוך וכך הוא טעם ענין עקידת יצחק ולע"ל יהי' להיפך שהגבורו' יעלו יותר מן החסדים כמ"ש כי