מו, ד

אברהם לא ידענו כו' וכהנים יהיו למטה מן הלוים והיינו ע"י התכללות שמאל בימין עכשיו דוקא וד"ל) וזהו ודברת בם כו' שהדבור בד"ת באימה ושמחה יחד כענין במקום גילה עצמה תהא רעדה עי"ז אתדל"ע בשמחה ואה"ר עליונה בקיו' נצחי ג"כ והיינו ענין סמיכות ג' פסוקים האלה ואהבת כו' באוי"ר בהתכללות אז יבא לשמחה וטוב לבב שכלולה מבטול עצמו שבת"ת וזהו ושננתם לבניך ודברת בם כו' וכ"ז ע"י השלום העליון שמחבר ב' הפכים לרחוק וקרוב בתחלה באוי"ר דואהבת את כנ"ל ואח"כ בשמחה ובטול דמצות ותורה בב' פסוקים דוהיו ושננתם כנ"ל ואח"כ וקשרתם כו' מצות תפילין שמצוה הזאת כלולה מתו"מ יחד הנז' בב' פסוקי' שלפניו כידוע דהוקשה כל התורה כולה לתפילין שהיא בחי' התכללו' חו"ג בב' פרשיו' דשמע והי' וחו"ב בקדש והי' כו' וכל המצות מעשיות הרי כלולים ג"כ בתפילין להיותם בא בהתלבשו' גשמי בקלף כידוע ולכך כולל מצות תפילין לכל עיקר מצות ק"ש עד שהקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בנפשו במה שאומר ואהבת והיו ושננתם כו' וכן ביחו"ע ויחו"ת דבשכמל"ו לפי שהתפילין עיקר העדות לכל בחי' התכללו' דיחו"ע ויחו"ת ואוי"ר ותו"מ כנ"ל וד"ל:

(מה) ואהבת את ה' כו' הנה להבין כללות ענין ב' פרשיות הללו דק"ש שמע והי' א"ש הלא מבואר במ"א שהוא בחי' התכללות חו"ג להיות דפ' שמע ישראל יש בה מ"ב תיבות מואהבת עד ובשעריך שהוא בחי' שם מ"ב דאנא בכח כו' ובחי' הגבורה ופ' והיה א"ש יש בה ע"ב תיבות עד ושמתם כו' שזהו בחי' שם ע"ב (ומתיבת את דברי עד על הארץ יש נ' תיבות הן נש"ב שנכללי' בשם ע"ב דחכמה) ובפ' ציצית יש ס"ט תיבות ושמע ובשכמל"ו י"ב תיבות ס"ה רמ"ה תיבות) ולכאורה יש לזה סתירה גדולה ממה שידוע בענין ד' פרשיות דתפילין ופ' קדש בחכמ' והי' כ"י בבינה שמע והי' א"ש חו"ג שהן ד' מוחין כו' וא"כ פ' שמע בחסד והי' א"ש בגבורה ובכאן אמר להיפך דשם מ"ב שהוא בגבורה בפ' שמע מואהבת עד ובשעריך ופ' והי' א"ש בשם ע"ב שהוא בחסד כידוע דע"ב גי' חסד והן ע"ב גשרי' כו' אך התירוץ הוא דב' פרשיות הללו הן בחי' התכללות חו"ג דהיינו ע"י חילוף האורות דחו"ג בכלי המנגדו (כמ"ש בזהר ע"פ ומלכי צדק כו' דאחליפו דוכתייהו כו' שהוא אור החסד מאיר בכלי הגבורה ואור הגבורה מאיר בכלי החסד וזהו בחי' התכללות לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא כו' דכאשר אור הגבורה שהוא שמאלא מאיר בכלי החסד שהוא ימינא זהו התכללות ימינא בשמאלא לפי שהכלי בטל לגבי האור וכאשר אור החסד מאיר בכלי הגבור' זהו התכללות שמאלא בימינא ולפ"ז בפ' שמע שהכלי הוא האהבה שבלב דואהב' שהוא בחי' החסד והאור הוא בחי' שם מ"ב שבמ"ב תיבות הללו שהוא בחינות הגבורה כי הכוונה הוא בשם דמ"ב בבחינות העלאה כמשי"ת זהו התכללות ימינא בשמאלא ובפ' והיה א"ש שהכלי הוא בחינו' הגבור' שהו' עול מצות ביראה כמשי"ת והאור שהוא הכוונה הוא בשם ע"ב דחסד כנ"ל זהו התכללות שמאלא בימינא או להיפך שכאשר האור בכלי המנגדו בטל ונכלל האור בכלי ולפ"ז נהפוך הוא שבפ' שמע אור הגבורה בכלי החסד זהו התכללות שמאלא בימינא וד"ל ואמנם יש עוד אופן אחר להיפך בפי' אור הגבורה בכלי החסד או להיפך בענין ב' פרשיות הללו דפ' שמע הוא אור החסד בואהבת בכלי הגבורה במ"ב תיבות משום דהשם דמ"ב הוא בחי' הכלי להיותו בבחי' אותיות וצרופים כמו שם מ"ב דאנא בכח כו'