מז, א

(ולכך א' בכל מאדך בפ' זו שזהו בחי' העלאה ולפי אופן הא' היה ראוי להיות בהיפך שבפ' והיה א"ש היה אומר בכל מאדכם שהכלי בחי' חסד דע"ב והאור שהוא הכוונה בחי' הגבורה ובפ' שמע הרי הכלי בחסד לאופן הא' א"כ למה א' בכל מאדך אך לאופן הא' כל כונה באור דוקא ולא בכלי ופ' שמע הכונה באור הגבורה ולאופן הב' כל עיקר הכונה בכלי שהוא השם ופ' שמע הכלי בגבורה לכך א' בכל מאדך ופ' והי' הכלי בחסד לכך לא נזכ' בכל מאדכם וזהו יותר נכון וגם בענין התכללות חו"ג דימינא ושמאלא לאופן הב' דהכלי עיקר ופ' שמע התכללות ימינא בשמאלא כו' ופ' והיה א"ש הוא אור הגבורה בעול מצות והכלי הוא שם ע"ב בע"ב תיבות כו' ובאמת אין חילוק בין ב' האופנים הללו כלל רק בקריאת שמות דאור וכלי לבד דלאופן הא' קורא לאור הגבורה בפ' שמע למ"ב תיבות ולע"ב תיבות דוהי' א"ש קורא אור החסד ולאהבה דואהבת בפ' שמע קורא בשם כלי החסד ולעומ"צ דפ' והי' קורא בשם כלי הגבורה ולאופן הב' קורא קורא למ"ב תיבות דפ' א' כלי הגבור' ואהבה דואהבת בשם אור החסד ובפ' ב' קורא לע"ב תיבות כלי החסד ולעול מצות אור הגבור' ולכך נשתנה הלשון להיות אופן לאופן הא' פ' שמע אור הגבורה בכלי החסד ופ' והי' אור החסד בכלי הגבורה ולאופן הב' להיפך פ' שמע אור החסד בכלי הגבורה ופ' והי' אור הגבור' בכלי החסד אבל באמת ענין א' הוא וד"ל והנה תחלה יש לבאר עפ"י דרך אופן הא' דפ' שמע הוא אור הגבורה דשם מ"ב בכלי החסד דאהבה בתיבת ואהבת כנ"ל דהנה תחילה יש להבין בשרש ענין היחודי' שבפסוק ראשון דשמע ובשכמל"ו עד ואהבת בדרך קצרה והוא בהיות ידוע כלל גדול בכללות ההשתלשלות דאבי"ע שעיקר ההשתלשלות הוא דוקא יש מאין בין באצי' בין בבי"ע ואין הפרש בזה כלל בין יחו"ע ליחו"ת דודאי כמו שאין ערוך בין נברא עם הבורא כך אין ערך לאצי' לגבי המאציל ואם הי' האצי' נאצל בבחי' ע"וע שנק' יש מיש הרי יש ערך כו' וזהו הכלל גדול שבכל מקום שהשפע בא בדלוג הערך ממהות למהות זהו הנק' יש מאין ומאחר שאין ערך לנברא בע"ג להבורא בלתי בע"ג א"כ אין לחלק כלל במדרג' האלקי' בכל ההשתלשלות די"ס דאבי"ע והיינו גם בבחי' ומדרגה היותר תחתונה שהוא בחי' מל' שבמל' דעשי' הרי הוא מובדל ומרומם בערך מהנבראי' שנבראו מספי' זו בהיותם ב"ג כמו הגלגלים וכל צבא השמים כמאמר אין ערוך לך כו' וכל התהוות עולם השפל הזה כשמי' וארץ גשמיים מכח האלקי שבכלים החיצונים דמל' דמל' דעשי' זהו בא בדלוג גדול יש מאין ממש שלא בבחי' ערך והשתוות כלל ולא כדרך ע"וע שנתהוה יש מיש שיש ערך ביניהם כידוע לפי שבחי' מל' דעשי' הוא בחי' אלקות גמור שנק' קדמון לכל הקדומים כו' וא"כ מהו ההפרש בין מל' דעשי' בעשי' למל' דיצי' עד מל' דאצי' בבריאה עד מל' דא"ס בנאצלים אחר שהתהוות עולם היצי' ג"כ יש מאין שלא בערך ממל' דיצי' וכן מל' דאצי' שמהווה עולם הבריאה כו' ולפ"ז גם העולם הנאצל לגבי המאציל מאחר שהוא בא בדילוג הערך ממל' דא"ס מאין ליש כמו מאצי' לבריאה כנ"ל וכמשי"ת א"כ הרי מל' דא"ס מקור לעולם הנאצל ומל' דעשי' מקור לעולם העשי' הרי זה ההפרש אינו רק מה שיש הפרש בין אצי' לעשי' אבל מצד המקור הכל א' שבא מעצמו' א"ס בדלוג המהות כו' וז"ש אני ראשון ממל' דא"ס בנאצלים ואני אחרון ממל' דעשי' בעולם השפל וכתיב ראו כי אני אני הוא ממש בלי שינוי וכמ"ש אני ה' לא שניתי וכמ"ש במ"א באריכות וד"ל ומעתה יש להבין ביאור הדבר איך אור האצי' מן המאציל