מח, א

ס"ג שלמעלה ממ"ה כנ"ל וד"ל ולהבין ביאור הדברי' למעלה ממ"ה כנ"ל וד"ל ולהבין ביאור הדברי' למעלה הנה דוגמת זה יש למטה באדם התחתון שהמדות טבעיות וגופניות שבו נלקחו משמרי' ופסולת הנוגה דע' שרי' כו' וכן כל מה שאכל ושתה והתענג בעונג גשמי שרשו מהיכלות דנוגה וידוע שיש בחי' התפעלות אוי"ר עפ"י התבוננות דוקא והכל הוא בנה"ט שמתבוננת בשכל אנושי ומכיר בוראו ומתפעל בלב בשר דוקא הרי עי"ז ודאי עולה הז' מדות דנוגה מן הפירוד אל היחוד מאחר שמתהפכי' מרע לטוב בסט' דקדושה האלקי' וכמו בכל לבבך בב' יצריך כידוע וכן כל מה שאכל ולבש ועסק במו"מ וכל עניני עוה"ז שכולן מקליפות נוגה הכל עולה לשרשם בז' מלכים כו' ונמצא זהו עליית רפ"ח ניצוצין שנפלו בנוגה לשרשם בע' רבתי בחי' ס"ג דנקודי' שלמעלה ממ"ה כנ"ל ואמנם מה שמתפעל בשכל אנושי ומכ"ש התפעלות מדות טבעיו' שבחומר גופני לה' אחד זהו היפך טבעו שהוא טבע רוח הבהמה לירד למטה וכתיב וזרעת ב"י זרע אדם כו' אך הוא ע"י הנשמה האלקי' שנק' רוח האדם עושה התפעלו' בשכל ומדות דנה"ב ג"כ כידוע שהנשמה עצמה א"צ תיקון ולא ירדה בגוף רק לברר לבושי' דנוגה דנה"ב כו' וכמו בחי' ירידת נשמה לעשות בטול היש הנפרד שבנה"ב נק' בחי' ב"ן למעלה במל' דאצי' כשיורדת למט' בנוגה דבי"ע לעשות בטול היש לאין כו' ואז נק' שם ב"ן גי' בהמה שיורדת למטה כו' ואח"כ עולה למעלה משם מ"ה דאדם והוא בחי' ס"ג שהוא ע' רבתי שהוא שרש הראשון של המדות דנוגה (וז"ש ואני בהמות כו' בחי' ב"ן שעולה בבח' בהמה רבה שלפני האצילות והוא בחי' ב"ן דז' מלכי' שלמעלה מן הדעת כמ"ש במ"א):

(מז) והנה מ"ש ויעש דוד שם הוא כתר שם טוב וכמ"ש טוב שם כו' (שלמעלה מכתר מלכות שבכ"ע שזהו ברוך שם כבוד כו' מלמעלה למטה ושם ע' הוא מלמטה למעלה) והוא שם ע' דשמע לפי שסוף מעשה הברורים דרפ"ח כו' עלה במחשבה תחלה דהיינו תחל' למחשבה דאנא אמלוך שנק' מלכות דא"ס שע"ז אמר אני ראשון ואני אחרון בחי' מל' דאצי' דנעוץ תחלתן בסופן וסופן כו' והענין הוא כידוע דבחי' הכתר בכלל הוא בחי' ממוצע בין המאציל לנאצלים ומה שיש בו מבחי' האחרונה שבמאציל הוא בחי' מל' דא"ס הנ"ל ומה שהוא ראש לנאצלים הוא בחי' כתר מל' דא"ס הנ"ל ומה שהוא ראש לנאצלים הוא בחי' כתר מל' וזהו כ"ע דאיהו כתר מל' דע"ז א' מגיד מראשית אחרית כו' אבל מה שאמרו קודם שנאצל ונברא העולם הי' הוא ושמו בלבד הוא שמו העצמי שלמעלה משם ומלכו' דא"ס ג"כ והיינו בחי' גלוי עצמו' אא"ס טרם שעלה ברצונו כו' כידוע ולזה לא יעורר בחי' העלא' דבטול היש לבחי' מל' דאצי' מפני שנעוץ סופן כו' כנ"ל מאחר שהוא למעלה מבחי' הרצון למלוכה לגמרי דהיינו שמו העצמי ולא שם מלכותו לבד כו' וכמ"ש אתה קדוש ושמך קדוש כו' אלא דוק' בחי' העלא' מ"ן דברורים דרפ"ח כו' שזהו עלה בתחלת המחשבה (כמאמר במי נמלך בנשמתן של צדיקי' שהן צדיקי' בתומ"צ שאין זה רק נשמות שבגופים דוקא ובהן נמלך אם להיות לו רצון למלוכה כו') שזהו בחי' התענוג הנעלם בעצמותו שיהיה שבירה וברור ותיקון כו' ומזה נעשה המח' ורצון דאנא אמלוך שנק' מלכו' דא"ס הנ"ל וכמאמר נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים והיינו ע"י ברורי' דתומ"צ דוקא שהוא ברורים דרפ"ח כו' שכל המצות מעשיות הן בבחי' נוגה בדברים גשמיי' דעה"ד טו"ר כו' כידוע וד"ל והיינו שם ע' רבתי שם זה עולה בשם העצם כמו קודם כו' שהיה הוא ושמו בלבד וד"ל אך עדיין יש להבין למה הע' רבתי ושם זה עולה בע' רבתי ולכאורה הרי מבוא' למעל' בשרש הברורי'