מח, ד

נמשך גלוי אא"ס מלמעלה למטה מחדש בחו"ב דאצי' שנק' ה' אלקינו ואם לאו לא הי נמשך מחדש מעצמות המאציל בחו"ב תרין רעין כו' משום דסוף מעשה הברורי' דרפ"ח עלו למקור הראשון דקמי' כחשיכא כו' וחוזר משם ירידת אור המשכה חדשה בחו"ב וכמ"ש בע"ח דמתחלה הי' חפץ חסד מעצמו ואח"כ תלוי במעשה התחתוני' שזהו עליות הברורי' דרפ"ח כו' בב' תיבות הללו דשמע ישראל לפי שישראל עלו במחשבה שעל ידם יהי' העלי' והברור וכמאמר במי נמלך כנ"ל וד"ל:

(מח) וזהו סדר דברי הפסוק שמע ישראל בבחי' העלא' דרפ"ח כו' כנ"ל ועי"ז נמשך ממילא בחי' גלוי אא"ס בחו"ב שנק' ה' אלקינו כנ"ל ואח"כ או' ה' אחד שזהו בחי' יחוד דזו"נ שנק' יח"ת וזווג או"א ה' אלקינו נק' יח"ע בל' הזהר כידוע והנה יש להבין תחלה פי' הפשוט דאחד שהוא לשון אחדות וחבור חכמה דברים מחולקים שמתאחדי' יחד והיו לאחדים אבל בדבר שהוא יחידי ואין שני לו להתחבר ולהתאחד עמו לא יפול לשון אחדות אלא לשון יחיד כידוע בס' חו"ה בענין אחד המנוי כו' וכך יובן למעלה בבחי' אחדות ה' שבעצמות אא"ס שלפני השתלשלות דקו כו' נק' יחדי חי העולמים ואעפ"י שממנו מקור מוצא כל חי העולמי' דאבי"ע אבל כמו שהוא בעצם נק' יחיד דהיינו לא בחושבן י"ס כלל שאין שני לו להתחבר לא רצון וחכמה וכמ"ש ולאו מכל אינון מדות כלל כידוע (ומה שנק' בשם אחדות הפשוט' היינו יחוד הע"ס הגנוזות בעצמות דאע"פ שיתכן בהם ל'אחדות להיותם עשר ולא י"א כו' אבל נק' אחדו' הפשוטה בעצם אא"ס שהוא פשוט בתכלי' וז"ש אנת הוא חד שהיחוד הוא בעצמו וא"כ מ"ש ולא בחושבן היינו לא כאחד המנוי כו' מאחר שהכל כלול בעצמותו ונקרא שם ע"ס בלי מ"ה (ואפשר זה יתפרש בשם הוי"ה הא' שכולל י' ספירות בקוצו ש"י ויו"ד וה"א כו' לאחר העלאה דרפ"ח כו' שנמשך ראשית הגלוי בחכמ' וכח מ"ה דחכמ' יחוד הע"ס בחי' עצמו' הוא משא"כ מאין דחכמ' לאלקינו בחי' בינה שנק' יש כו' שמזה נמשך אחדות המתחבר כמו ב' אחד שהוי' זה הב' הוא ע"ס דז"א כמשי"ת) וזהו לפני אחד מה אתה סופר כו' אבל פי' ה' אחד הוי' זה יש בו ע"ס המתחלקות וכ"א מציאת בפ"ע כמו המדות חו"ג אין חיבור לדין בחסד ולחסד בדין ומחולקי' כב' הפכים רק שמתכללי' ומתייחדי' וה"ז כהתכללות ב' הפכי' לגבי העליון הכוללם יחד כעושה שלום בין מיכאל וגבריאל ב' הפכים מפני שמתבטלי' במקור חוצבם הכוללם יחד וכמו עד"מ ב' כתות שקיבלו יחד ונתחלקו כב"ש וב"ה זה אוסר וזה מתיר וובואם לפני רבם יתאחדו ממש מפני שמקור חוצב השגת שניהם שם אחד הוא בלי התחלקו' כלל וכך יובן למעלה בבחי' התחלקות המדות עליונות דאצי' חו"ג שהן כמו ב' הפכי' ממש אך מתאחדי' ומתכללי' עד שיחליפו זב"ז כמו אור החסד מאי' בכלי הגבור' המנגדו ואור הגבור' מאי' בכלי החסד היפוכו כנ"ל והוא לפי שמאי' עליהם ממקור חוצב שניהם הכוללם יחד בלי התחלקות כלל והוא אור א"ס שבעצמות הרי א' לאו מכל אינון מדות כלל וכמו לפני אחד כו' ע"כ בבוא הארת האור הפשוט הזה גם במדות דאצי' יתבטלו ממציאותם ויוכללו ויתאחדו והוא בחי' שם מ"ה מלגיו דאיהו ארח כל האצי' לייחד ולחבר הכל כא' וכמאמר אנת הוא דמייחד לון ומקשר לון כו' וכמ"כ יובן בכל פרטי התחלקות שבע"ס דז"א כולן מתאחדין ומתכללין כ"א מצד אור שם מ"ה שנמשך בהם מעצמות המאציל וכמ"ש לך ה' הגדולה כו' (וכמ"ש במ"א עד"מ מה שמרגיש אדם בנפשו בכל פרטי כוחות הנפש המלובש באברי הגוף מראש