מט, א

עד צפורן הרגל כא' ממש מבלי חלוק מדרגות כלל שזהו נק' הארה פשוטה כו' (וזהו פי' הוי"ה אחד הויה כולל ע"ס דז"א וכולן מתאחדין ע"י הארה הפשוטה דשם מ"ה מלגיו כו' מעצמות המאציל והוא אות האלף דאחד שנק' אלופו של עולם הנאצל כו' וד"ל כי הנה החי"ת דאחד מורה על ז' רקיעים וארץ שזהו כללות בנין ז"א ונוק' כידוע והוא מארז"ל תמליכהו בשמים ובארץ וד' רוחות כו' שהיא דלי"ת רבתי דאחד (וטע' דלי"ת רבתי הוא גדלות הדבור והוא לאחר העלא' ובירור דשם ב"ן מרפ"ח שזהו בתיבת שמע שנכלל בע' רבתי דבינה אזי המל' עולה במל' דבינה שנק' תבונה והוא הד' רבתי כו') ומבחיי' דלי"ת רבתי נמשך שרש ומקור בנין המל' בבי"ע להיות לראש לשועלים כו' (ותחלה הי' זו"נ דו פרצופים ואחר הנסירה נבנה הנוק' בבנין פרצוף בפ"ע וכמ"ש ויבן כו' וכמ"ש בזהר ע"פ שחורה אני כו' אזעירת גרמה כנקודא חדא והוא בחי' נקודה תח"י ז"א ואח"כ הא' כמלקדמין כו' וזהו היפך ענין ד' רבתי שזהו מל' דאצי' בבחי' אצי' שהוא גדלות הדבור תחלה כו' ומגדלות הדבור נתמעטה בבחי' מיעוט הירח לכי ומעטי א"ע כו' שזהו מן הגדלות אל הקטנות היפך ענין הנסירה שהוא מן הקטנות אל הגדלות ושניהם אמת וכמרומז דבר זה בגמ' דאיכא פלוגתא ח"א זנב היה וח"א פרצוף היה כו' דמ"ד זנב היה היינו שהיתה המל' בבחי' אב"א שאינה מהות בפ"ע רק טפילה לגבי העיקר שמךבשת רק בחי' חיצוניות דנה"י דז"א והוא לבחי' מל' דכל ספי' דז"א ומ"ד פרצוף היה שהיה בבחי' פרצוף שלם באצי' ונסתר כל פרצופה ואזעירת גרמה כנקודה א' וחוזרת להבנות בפרצוף שלם בבי"ע להיות ראש לשועלים והוא מאמר הזהר דלעיל וד"ל (וזה מרומז במשנה במ"ש הוי זנב לאריות כו' דאריה גימ' גבורה מספר רי"ו ואריה אותיות ראיה דחכמה ויש גבורה עלאה דאריה עלאה בחי' חכמה בראש ואריה תתאה גבורה תתא' דחכמה בסוף שבקטנו' דז"א וע"ז אמר מי ימלל גבורות ה' ב' גבורות עליונות ותחתונות (וב"פ רי"ו גימ' תב"ל וכמ"ש במ"א בפי' משחקת לפניו בתבל ארצו שהתורה באש נתנה בגבורה עילאה דח"ס וגבורה תתאה דז"א) וזה שכתב זנב לאריות דהיינו בהיות המל' נקודה תח"י ז"א ונכללת בגבורה תתאה וגבורה עילא' שנק' אריות למעלה וכמ"ד זנב הי' כו' ואל תהי ראש לשועלי' להיות מקור לבי"ע בבנין בפ"ע ונק' מטרוניתא אימא תתאה כו' וד"ל וכמו שא' הדבק לשחוור וישתחוו לך שאימת המלך כמו שהוא נמלך בזה שנדבק כמשרת למלך שישתחוו לו כמו לפני המלך ממש ואע"פ שאין זה מצד עצמו זה יותר טוב משיהי' בעצמו ראש ושר לקטני הערך הרחוקים מן המלך כו' ועד"מ תלמיד לפני רבו שהוא בתכלית הבטול כטפל נדבק אחריו יותר גבוה בערך ממה שנעשה אחר הפרדו מרבו בחי' ראש ומשפיע לאחרים כו') ובזה יתורץ הסתירה הנ"ל דמן הגדלו' אל הקטנו' ומהקטנו' אל הגדלו' שניה' ענין א' הוא דמה שנק' קטנו' למעלה נק' גדלות למעלה והוא ד' רבתי שנק' רבתי לגבי למט' ובאמת הרי ידוע דדלי"ת זה כמו חס דלי"ת הוא מפני שמלבשת רק לבחי' תנה"י דז"א כמ"ש בסמוך בביאור מאמר דאשמ"ח) שזהו בחי' הקטנות כמו הדבק לשחוור כו' וד"ל) והנה אחר היחודי' שבפ' ראשון שמע ישראל שהוא באו"א וזו"נ באמרו ה' אלקינו ה' אחד כנ"ל אחר כך נעשה בחי' יח"ת דמלכות דאצילות בבי"ע כמאמר כגוונא דאינון מתייחדין לעילא כו' שזהו או"א וזו"נ דאצי' אוף הכי איהי אתייחדת לתתא בכורסייא כו' שזהו יח"ת דמל' דאצי' שנעשה עתיק דבריאה הנק' כורסייא כידוע וזהו ענין בשכמל"ו וע"ז א'