מט, ד

כו' שבחי' רצוא הוא ההסתלקות וההעלאה מלמטה לצאת מן הכלי ליכלל ולעלות למעלה מעלה כמו אם רץ לבך כו' שהלב רץ היינו שיוצא מכלי הגבלתו כנ"ל שזהו ענין בכל מאדך הנ"ל וזהו הנק' עול מ"ש להיות בטול הרצון מכל וכל במס"נ ממש כנ"ל (ועול מצות הוא בחי' שוב כמשי"ת) וא"כ עיקר הכוונה שבלב בפ' שמע אינו אלא רק בחי' קבלת עומ"ש בבחי' רצוא זהו ענין ובחי' דשם מ"ב במ"ב תיבות הללו כי הנה ידוע הכלל בכל בחי' אור וכלי שהאור הוא בחי' הפנימי' והכלי הוא בחי' החיצוניו' כצורה וחומר (שהרי מהתעבו' האור נעשה כלי כו') וכמ"כ אור הכוונ' שבלב הוא בחי' פנימי' הלב ומה שבא בהתגלו' בכלי הלב הוא בחי' חיצוניו' הלב וכמו אהבת איש לרעהו אשר כנפשו וכאיש ואשתו וכה"ג שהאהבה הבאה בגלוי בלב הוא נמשך כמים שזהו הדביקות וההמשכה בבחי' קרירו' כמים הנמשכים כידוע והוא הנק' בחי' חסדים שנמשכים כמים כו' ותוך פנימי' הלב הוא רשפי אש התשוקה בנקוד' לבו לצאת מכלי הגבלתו לבטל כל אשר לו מנפש ועד בשר כמו אהבת דוד ויהונתן שנאמר ויתפשט יהונתן כו' הרי הפנימי' בחי' גבורה והסתלקות מן הכלי בכליון הנפש (וכמו מעשה בא' שהעלה בלבו כו' שבא לכלל חולת אהבה כידוע) ובחי' חיצוניו' הנגלה בלב הוא היפך זה שהוא ההמשכה ווהתפשטות כמים כנ"ל וכך יובן בואהבת דאהבה זו האלקית בכל לבבך אינו כליון הנפש אלא דביקות והמשכת והתפשטו' הנפש שזהו בבחי' כלי החסד שבלב שנמשך כמים שאינו בטול והעדר אדרבה יש לדבר שיש מי שאוהב ונמשך ונדבק כו' אבל תוך ופנימי' המכוון שבלב הנק' רעות' דלבא בעיקר הכונה הפנימי' המוסתר' בנקודת הלב הוא בחי' העלא' והכונה המוסתרת הזאת היא היפך החיצוניו' הנגלה בכלי הלב ואעפ"כ מתאחדי' והיו לאחדים ממש כמו אם רץ לבך הרי הלב רץ מכלי ההגבלה ומה הכלי המגביל מרוצ' זו הוא האהבה הנמשכ' כמים דוקא ונק' התלבשות אור בכלי המנגדו והוא אור הגבור' בכלי החסד דאהב' הנמשכ' כמי' בלב נק' כלי החס' והאור הגנוז בתוכו הוא הכוונה הפנימית שבלב לצאת מנרתק הגוף כנ"ל וזהו אהבה דבכל מאדך לצאת מן הכלי המלובש בכלי החסד בואהבת באהבה שמתיישב בכלי הלב ומתפשט ונמשך כו' וזהו ענין שסמ"ב במ"ב תיבות הללו שזהו בחי' אור הגבור' כידוע דכל כונה הפנימי' הוא כשמכוין בשם דוקא ושם זה הוא דוקא בחי' פנימי' והוא רעותא דלבא הנק' כונה שבלב שמלובש במ"ב תיבות הללו והחיצוניו' הנגלה בלב באהבה באמרו ואהבת הוא בחי' החיצוניות הנגלה לעין כו' ונק' רחימות' בל' הזהר ויש בה עבודה ויגיעה עד שנק' פולחנא דרחימות' שלזה שייך ציוי ואהבת כו' כידוע (ובאמת גם באור אהבה זו בואהבת יש בה בחי' או"י ואו"ח דואהבת גי' ב"פ אור כידוע והוא הסתלקות וכליון הנפש שנק' או"ח שמלובש בחסד דאו"י והיינו פי' אהבה דאתכלילת מתרין סטרין הנז' בזהר בראשית שזהו גבורה שבחסד שהוא העלא' דאו"ח מוסתר בהתגלות אהבה דאו"י והיינו ענין אור הגבורה בכלי החסד כנ"ל) וראי' לזה שהאהבה דואהבת הוא רק בחי' כלי לאור הגבורה דבכל מאדך הנ"ל שהרי אותה פ' דשמע כמו שהיא כתובה בתורה אין בה רמז לשם מ"ב כי הדברים כתובין כהוייתן ולא נוגע רמז לזה רק ע"י מספר המ"ב תיבות בלבד כו' וא"כ זהו בהכרח מצד בחי' החיצוניו' באותיות וצרופי' שהוא הכלי אין זה רק בחי' חסד שהוא הנגלה לנו בואהבת כפשוטו ומה שיש בה בהעלם בפנימית בחי' העלאה והסתלקות הוא רק בכונה שבלב שמכוין בשם מ"ב במ"ב תיבות הללו זה לא בא בגלוי בכתב כלל וכלל אלא הוא מוסתר בכונה שבלב בלבד וד"ל והיינו שאמר ריב"ק שקדמה פ' שמע לקבל עמ"ש ברצוא בכונה שבלב והכלי שלו הוא האהבה שבלב בואהבת דוקא כמו ומלכותו