נ, ג

ומתאוה שיהיה גלוי המשכת אור האלקי בנפשו כמו שהוא למטה דוקא בכל אשר יעסוק בתו"מ שהן כלים מכלים שונים וגלוי אלקות למטה בדבורו ומעשה המצוה וזהו הנק' תשוקה בירידת והמשכת אור אלקי מלמעלה למטה כמו והאר עינינו בתורתך כו' אמנם ידוע ליודעים שבאמת כל תשוקה זו המשכה אינה באה רק מכחה של התשוקה לעלות ולצאת מחושך חומרי הגוף וכל שיהיה עומק הכונה האמיתית ביציא' מן המיצר הנק' רץ לבך (פון זיך בל"א) כן יהיה ערך עומק הרצון והחשק בהמשכת אלקו' מלמעלה למטה בנפשו כמו שהוא למטה ע"י תו"מ בפו"מ לקבוע בנפשו מאור פני מלך חיים הנגלה בכלים מכלי' שונים כו' וא"כ ודאי הא בהא תליא לפ"ע דוקא והיינו עיק' המכוון בלשון ריב"ק שיקבל עמ"ש תחלה שלפ"ע יומשך עול מצות בהמשכת אלקות מפני שלזה הי' עיקר הכונה של המאציל כנ"ל ע"כ כל עיקר הרצוא דכל מאדך בפ' שמע אינו רק בשביל הירידה והמשכת אלקות בפ' והי' בעול מצות אעפ"י שיש מעלה בזה מה שאין בזה כי בעלי' דרצוא נזדכך החומר כמ"ש מי יעלה כו' בר לבב כו' ובשוב גם שאינו מזוכך הרי קמי' כחשיכא כו' וכמשל ירידת עליון לתחתון שמתלבש במדרגתו ויש מעלה בירידה שהעליון כמו שהוא בא למטה בלי צמצום כלל משא"כ בעלי' דתחתון שאינו מגיע למעלה רק לפי ערך הזדככותו כתלמיד השואל כו' כמ"ש במ"א באריכו' בפ' דואתחנן אל ה' כו' עכ"ז שניהם כא' טובים וכמ"ש במ"א בענין שהם וישפה בענין כדכ"ד שא' להוי כדין וכדין והן בפ' דשמע והי') והנה בחי' אור החסד שיורד מגבוה לנמוך כו' שהוא המשכת גלוי אלקות מלמעלה למטה היינו בע"ב תיבות הללו דוהי' עד ושמתם שהו אשם ע"ב והשם בן הוא הכונה הפנימי' שנק' אור כנ"ל אך הכלי הוא בחי' גבורה ולכך בפ' זו נאמר דברי רוגז ודין כמו וחרה אף ה' כו' ועצר את השמים עד ושמתם ותחלתו רק וסופו קשה דתחלה אמר והי' אם כו' ונתתי מטר כו' אור החסד כו' וסופו קשה השמרו כו' וחרה כו' שזהו ענין אור החסד בכלי הגבורה כו' (ובפ' שמע תחלה א' בכל מאדך בגבורות דאו"ח וגם התורה באש נתנה וסופו רך בבחי' או"י דתפילין ומזוזה בחי' מקיפים דאו"י והיינו מברך מ"ב רך תחלתו קשה וסופו רך שהוא שם מ"ב כו' והוא בחי' שערות דמל' כו' אבל שם ע"ב דדכורא להיפך וד"ל ובפ' והי' קדם מצות התפילין וקשרתם דבחי' מקיפים דאו"י וסופו במצות ת"ת ולמדתם והדר וכתבתם שזהו בחי' או"י שהן ג"פ ע"ב ישר והפוך וישר גי' רי"ו גי' גבורה כמשי"ת) והנה ביאור ענין שם ע"ב שהוא בבחי' חסד דוקא דע"ב גי' חסד והוא ע"ב גשרים כו' הנה יובן עד"מ מן הגשר הגשמי שעושין אותו ע"פ הנהר מרחבו לעבור בו מעבר זה לעבר הב' כידוע הרי עושין הגשר בבנין חדרים רבים קטנים סמוכין זל"ז ומכסין בנסרים ע"ג החדרים וחלל הפסק בינם לעיקר הגשר והמים הולכים תחת הגשר דרך חללי החדרים המופסקים זמ"ז במחיצות כדי שיהיה הילוך שטף מי הנהר מופסק לחלקים ויש להם דרך מעביר דרך כל חדר בפ"ע שאם יהיה שטף המים בלי הפסק לחלקים ישטפו בכחם הרב ע"פ כל הארץ ויפול הגשר אך באמצעות צמצום התחלקות החדרים כפי המדה לא ילך כח שטף המים בב"א כי יתחלק כח החזק של שטף המים לחלקים בבואם בהתחלקות החדרים דרך מעבר בצמצום מעט מעט מים מופסקים במקומות מופסקים זמ"ז וזהו הכלל דכל כח רב וחזק כשיתחלק לחלקים מופסקים יחלש כחו מצד רבוי החלקים (אך הצינור המקלח מים מן המעיין המתגבר מפני שצינור זה מצומצם בו שטף המים לפי שמתעכב כל כל השטף ויוצא בצמצום בו יוצא