נא, א

מופסקים כנ"ל (ומלבד טעם ההפסק לחלקי' הנה מבואר למעלה טעם שני שהוא עיקר יותר לפי שמתעכב כח שטף המרוצה של המים במיצר החדר כו' וכך הוא באור ושפע השכל המתגבר כמעיין המתגבר ימעט כמו בסיבת העיכוב והעמדה כאשר יבא בצמצום בכלי הדבור בהתלבשות ענין מיוחד שהדבור בחי' דומם הוא ככניסת המים בדפנות החדרים וכן אנו רואי' בחוש בכל שפע שכל שמתעכב יותר כשבא בדבור ובכתב אזי יוכל לבא במעוט אחר מעוט לפי שנחלש עי"ז כחו הראשון שבמוחו כו' (וכמ"ש במ"א בענין וחכם באחור ישבחנה שדברי חכמי' בנחת ועכוב כדי להביא השפע שכל לפ"ע המקבלי' כו' וזהו עיקר התיקון והשבח כו') ואע"פ שההעמד' ועיכוב הוא גורם התגברות אח"כ כמו כשמעמידי' מים כנ"ל וכמו שאנו רואים בהעמדת ועיכוב המוחין במיצר הגרון שגורם תגבורת התפעלות הלב כמ"ש בע"ח בענין הלב שהוא בא מתגבורת קיבוץ המוחין כו' אך יש העמדה ועיכוב שגור' חלישו' הכח כנ"ל במשל אדם הרץ כשמעמידי' אותו נחלש כחו הראשון וכן חץ הנזרק עם יעמידוהו מעט ע"י הפסק דבר ימועט כח מרוצתו ויפול לארץ כו' אך העמדה ועיכוב הזרע היוצא מן המוח בא לידי בישול לצאת בתגבורת כח יותר להיות מורה כחץ וא"ל אינו מוליד כך יש בשפע שכל שמתעכב במוח כדי שיוליד שכל חדש בדבור כו') ואמנם עדיין יש להבין למה דוקא המספ' ע"ב כו' והנה מבואר במ"א דשם ע"ב במלוי יודי"ן הוא בחכמה והיינו מפני שמציאו' התהוות אור החכמה מאין הוא ע"י שם ע"ב דוקא להיות שבאמת אין ערוך כלל בין המאציל לנאצלים והחכמה בחי' ממוצע שנמצאת מאין ובאה לבחי' יש בבחי' נקודה כמ"ש והחכמ' מאין תמצא וכדי שיבא אור הנעלם לגלוי דחכמ' שנק' ראשית ה"ז רק מצד בחי' חסד עליון דע"י שיורד מגבו' לנמוך וחסד זה כמו שהוא לא היה בא בבחי' צמצום בנקודה דחכמה לכך הוצרך אור החסד הזה לבא בהתחלקות לע"ב חלקי' והוא שם ע"ב כו' עד"מ הנ"ל מחדרים שבגשר וד"ל והנה בחי' התחלקות החסד בצמצומים כדי שיוכל לבא למקבלי' זהו הנק' גבורה שבחסד דהיינו שהעיקר הוא בחי' החסד רק שלא יוכל לבא כ"א ע"י צמצום והתחלקות שנק' גבורה שהוא מדת הדין והצמצום ואמנם אינו בחי' דין וצמצום אמיתי אדרבה זהו עיקר החסד כאשר יבא לפ"ע המקבלים (וראי' מן ההיפך מחסד שבגבו' שהעיקר הוא הדין ואין החסד רק לפעול ע"י מדת הדין) וכמו גבורות גשמי' שיורדין בגבו' ע"כ אומ' מוריד הגשם בברכת אתה גבור דוקא ולכאורה הגשמים ברכה הן והוא מבחי' החסדים העליונים כמ"ש גשם נדבות תניף אלקי' שממתיק לשם אלקי' ולמה נז' בבחי' הגבורו' דיצחק באתה גבור אלא לפי שהן בבחי' גבורה שבחסד הנ"ל והוא לפי שאם היה הגשם יוצא כמו שהוא בתגבורת היה שוטף את הארץ כמו מי המבול שארובות השמים נפתחו כו' אך כדי שירוה הגשם את הארץ והולידה כו' שהוא החסד האמיתי שיהיה תועלת ממנו לארץ ע"כ יורד הגשם בהתחלקות טיפין טיפין וכמאמר רז"ל ע"פ ודרך לחזיז כו' שאם היה כו' וא"כ בחי' צמצום והתחלקות זו זהו עיקר החסד ונק' גבור' שבחסד ולפי שמ"מ יוצא בבחי' צמצום נז' בגבורות ממותקות דברכת אתה גבור (וכן תחה"מ מטלא דנטיף כו' בא ג"כ מבחי' צמצום דגבורות דע"י בח"ס כו' להחיות בטל העליון לכ"א בפ"ע שהטל בא ג"כ בהתחלקות כמ"ש תזל כטל אמרתי כמו המטר רק מה ששאלה כנ"י שלא כהוגן ויבא כגשם כו' היינו משום דטל לא מיעצר לעלמין) וכן השולחן בצפון כי מזוני וחיי ובני במזלא תליין שמתחלק בחלקי' לזון ולפרנס לכל ברי' כפי הצריך לו דוקא (כנח שזן בתיבה לכל חיה כטבעה ואם היה