נג, א

מ"ש סתימו דכל סתימין אם פי' סתימין דלא אתגליין לעולם א"כ מהו סדכ"ס) אלא הענין הוא כידוע דבכל עולם יש ב' מדריגות דסתים וגליא העלם וגלוי ובהשתלשלו' בבחי' עו"ע ודאי שמבחי' גלוי ההעלם שבעליון נעשה בחי' העלם לגבי התחתון כמו שמבחי' או"פ שבעליון נעשה א"מ לתחתון או ממל' שבעליון כתר לתחתון וכן להיפך ממקיף והעלם שבעלול נעשה א"פ וגלוי בעילה שלו כו' ונמצא דגם שלגבי העלול נק' העלם ומקיף לגבי העילה המשפיע נק' גלוי וכענין לפניך נגלו כל תעלומות כו' וזה ג"כ פי' סדכ"ס דגם שנק' סתימין לגבי התחתונים העלולים ממנו נק' גלוי לבחי' העליון הימנו ולכך נק' סדכ"ס וכך יתפרש בענין רזא דרזין דגם שנק' רז וסוד לגבי התחתון נק' גלוי לגבי העליון ולא בשם רזא כלל ע"כ נק' בחי' העליון רזא דרזין (וכמו חכם הרזים שענינו שמגלה כל רזין דלפניו נגלה כל סוד משא"כ לזולתו שהדבר הסתום נשאר בסוד ולא יבא על גלויו לעולם וזהו בהרכח שמדריגת חכם הזה הנק' חכם הרזים בבחי' מקור כל שכליים הללו הנק' רזים ע"כ יבואו אצלו בגלוי וכמו כל רז לא אניס לי' כו' וכנ"ל בפי' רזא דרזין וד"ל אמנם אין זה מתיישב בענין סתום וגליא שבתורה דלגבי בחי' הנגלה ממש שבתור' אין הפרש בין רזא לרזא דרזין הנ"ל מאחר שנק' גם הוא רז וסוד לגבי הנגלה ממש כו' ולגבי מקור הרזין שניה' נק' גלוי ושוין שם בחי' סתים וגליא כנ"ל א"כ בכללות ענין סתים וגליא דתורה אין תירוץ זה מתיישב להיות זה נק' רזא וזה רזא דרזין וד"ל: והנה ביאור הדברי' הלא זהו בחי' יין ושמן שנק' תירוש ויצהר כי הנה ידוע שיש בטבע היין להוציא כל סוד הנעלם לגלוי דוקא לפי שעצם טבע היין הוא בחי' ההתגלו' שכאשר האדם טוב לבו ביין יגלה כל דבר מצפוני לבבו וגם מצד השמחה שביין יוציא כל סוד לגלוי אבין מעצור כלל לרוחו כי גם טבע השמחה לבא הכל בגלוי כידוע שבשמח' האדם יבא בגלוי לכל מכל אשר לו ברצון ושכל ומדות כו' לא יוכל להעלי' דבר וחצי דבר גם מכל פנימי' כחות נפשו אך יש להבין בב' דברי' הללו היין והשמח' למה יש להם כח זה להפך טבע הסו' שיב' לגלוי כמו שאמרו נכנס יין יצא סוד דמשמ' שכניס' היין מכרי' את הסוד להפך טבעו ולבא לגלוי (וכענין אגברו חמרי אדרדקי כו' דאנפי זטרי הן בחי' מוחין דקטנוק וכל שכל וחכמ' עמוק' נעלם מאד מהם ולא יבואו להם בגלוי כלל וגם אם מושג אצלם בסוד לא יוכלו להביא' בדיבור כלל אך כאשר תגבר היין על הדרדקי הללו יאמרו כל סודו' הנעלמי' אצלם וכן גם לזקן שקנ' חכמ' וסבא דעתי' סתים מאד בעמקו' גדול' בעומק והעלם אחר העלם מ"מ יבא לידי גלוי רק שצריך להיות דוקא ע"י יין ישן שדעת זקנים דוקא נוחה כו' שהוא מכריח גם לסוד דזקנים לגלותם וכמו יין המשומר שית' וד"ל) וכמ"ש במ"א בענין כוס ישועות כו' כוסי רוי"ה גי' רכ"א בחי' אריך אנפין כו' שנק' אנפין רברבי זקן שקנה חכמה ולכך צריך יין המשומר בכוס של ברכה דלע"ל כו') והנה לכאורה אם מטעם שהיין טבעו בבחי' גלוי דוק' א"כ אדרבה איך יוכל להכריח היפוכו שהוא הסוד שיבא לגלוי אלא מוכרח לומר שיש ביין מטבע דבחי' ההעלם דוקא בגבורת כח חזק יותר עד שמכריח להסוד הנעל' לבא לגלוי דאל"כ מאין ימצא בו כח זה להכריח את הדבר הסתום בטבעו שיצא חוץ לגדרו ואם יש בכחו לגבור עליו שיצא חוץ לטבעו ודאי מוכרח שגבוה ממנו וזהו מובן במה שאנו רואים במהות היין המשמח שתחלתו בהעלם גדול כי כחו החזק נעלם בו מאד ויוצא אא"כ לגילוי וכנראה לעין גידול היין שהוא כמוס ונעלם בתוך הענבי' זמן רב ובתוך זמן עיכובו בהעל' בענבי' הולך ומתגב' בכחו שהרי ענבי' שלא