נד, א

דהיינו שהוא גלוי הבא בהעלם דווקא כענין כריעות והשתחוואו' דר"ע הנ"ל וד"ל ונמצא שכל שהוא נתפס בהשגה בגלוי יבא בדיבור וכל שלא יותפס בהשגה רק בהעלם ודקות לא יבא בדיבור רק ברמז וכה"ג וזהו ההפרש בין ב' מיני סוד הנ"ל הא' שהסוד דחכמה מאין בא ליש בגלוי בהשגה דבינה והב' הסוד סתום שלא יבא בגדר השגה לעולם ונק' נתיב לא ידעו כו' (ובאמת כתיב לא ידעו בגילוי קא' אלא בהעלם והוא בחי' שביל דקיק דבי' עייל אבא להיכל אימא כו' לפי שגם בגילוי השפע מאין ליש יש מדריגה שנמשך בהעלם כמו הבן בחכמ' הרי יש בינה בחכמ' וחכמ' יש בבינה רק שהוא בהעלם) והנה מעתה מה שיש בכח היין להוציא הסוד כנ"ל שבהכרח יבא מכח העליון יותר מהסוד הנעלם שאינו בא לגלוי הרי שרש היין מגיע בהעלם העצמו' יותר רק שפעולתו להיפך להוציא הסוד בגלוי ומ"מ מה שנק' סוד סתום לגמרי אין בכח היין להביא בגלוי (ובאמת יש בכח יין ישן לגלות סוד סתום דזקן שקנה חכמה כנ"ל ולזה בחי' יין המשומ' לע"ל יגלה סוד הסתום שהוא מ"ש כוסי רויה כו' ואפשר לא מבחי' סדכ"ס רק מבחי' ח"ס דא"א כו') רק סוד שיוכל לבא לגלוי מגל' הכל וכן השמחה שמגלה הצפון אע"פ שמגל' כל עצמותו לא יתגלה מה שא"א לבא בגלוי לעולם זהו ההפרש בין יין ושמן הנק' תירוש ויצהר שהשמן הוא בחי' סוד סתים הנ"ל שא"א לבא לגלוי לעולם והיין הוא הסוד שבא לידי גלוי לפרקי' כמו אגברו חמרי אדרדקי כנ"ל והמה ב' הפכי' ממש מן הקצה כו' וד"ל:

(נו) וזהו ענין מחלוקת ריב"נ ורבנן בשמן שצף ע"ג יין אם יש חיבור כו' דהנה השמן הוא בבחי' החכמ' שנק' קדש מלה בגרמי' מובדל מכל דבר ויש כו' אלא הוא תמיד בבחי' אין והעלם גדול והוא הנק' סוד סתום שבלתי בא בגלוי לעולם כנ"ל והיין הוא המוציא הסוד לגילוי וב' הפכי' כאלה מהקצה כו' כנ"ל בלתי אפשר שיתחברו ולכך השמן צף ע"ג היין בלתי נמשך ומתחבר בו כלל וכלל כי אין טבעו לירד בגלוי כלל וזהו הטעם דמ"ד שאין להם חיבור זע"ז לטומאה גם לא לפרקים ומ"ד שיש להם חיבור טעמו הוא לפי שגם שהשמן בלתי מתחבר ביין בתערובות ממש שהוא ערוב החלקי' כעירוב מים ביין אבל בעמדו ע"ג היין וצף ע"ג מ"מ נדבק ונוגע ביין בנגיעה ודביקה ממש שא"א להפרידם (דגם אם יסננו או יבדילו לגמרי השמן מן היין ישאר חלקי' שמנונית דשמן ע"ג היין הרי נוגע ומודבק עכ"פ ואדרבה בענין דביקותם בנגיעה יותר הוא דבוק מדביקות יין ומים יחד לפי שהשמן בטבעו נדבק בכל דבר רק שבשאר הדברים הוא מפעפע ובמשקין עומד למעלה) וזהו דמיון להבין ענין תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין שהן חו"ב שבחי' אין דחכמ' נמשך ונדבק בהשגה דבינה כמו גלוי הסוד מהעלמו שבא מאין ליש ממש ואע"פ שגם בהשגה מובדל לעצמו בחי' נקוד' אין דחכמ' כידוע בלתי מתערב בחלקי ההסבר המושג ממש וכמו וחכם בבינה שנק' עומק המושג כו' עכ"ז דבוקים כא' ולא מתפרשין לעלמין כמעיין הנובע ונמשך לנהר מהעלם לגלוי שדבוק המעיין בנביעתו לנהר יחדיו ידובקו כו' ולכך ס"ל שיש להם חיבור לטומאה וד"ל אך עדיין קשה על שניהם דמ"ד אין להם חיבור אין זה רק מטעם דבחי' סוד סתום הנ"ל שנק' רזא דרזין וכה"ג הרי מטעם מדריגה הב' דחכמ' שנק' רזא שהוא סוד הבא לגלוי הי' לו להודות דיש להם חיבור וכן אידך מ"ד דס"ל שיש להם חיבור הרי מטעם בחי' סוד סתום שלא בא לגלוי הל"ל דאין להם חיבור ועוד למה חלקו בדבר הנראה שבנגיע' יש להם חיבור ובעצ' התערוב' אין להם חיבור ואמנם הנה באמת הגם שמבואר