נד, ד

וכמבואר למעלה וכתיב כי נר מצוה ותור' אור שע"י נר מצוה דוקא בא האור דתורה מהעלם לגלוי בג' מדריגות הללו דדגנך תירושך ויצהרך שהוא סתים וגליא בין בחיצוניות בין בפנימי' שבתורה הכל ע"י נר מצוה באו כי הנה השמן בנר נמשך אחר הפתילה ומזה מאיר האור וא' בזהר ע"פ ושמן על ראשך כו' דא עובדן טבאן כו' להיות אור דתורה העצמי' בבחי' סוד סתום וכמוס כמ"ש חתום תורה כו' וע"י השמן ופתילה יומשך בגלוי אור (וגלוי אור זה הוא כמו בחי' הארת פנים שהוא גלוי העצמו' ממש וכנ"ל בפי' חכמ' אדם תאיר פניו ולזה אור גי' רז והוא למעלה גם מבחי' רזא דרזין הנ"ל שאינו בא בגלוי לעולם מאחר שבא לגלוי בפנים וכמו לע"ל כו' ולזה חייבי' להקביל פני רבו דוקא וזהו יתרון מעלת שמן למאור על שמן משחת קדש הנ"ל) והיינו מ"ש ונתתי מטר תחלה ועי"ז יהי' גלוי אור דתורה ע"י שלשה אופנים בטעם דגן שבתלמוד לברר ברורים דעה"ד דבח"ע אתברירו וע"י שמן ויין בחי' חו"ב שבהעלם הבא לגלוי שזהו תירושך ויצהרך והכל להאיר את הנשמ' האלקי' שנק' אדם ואמנם מה שע"י נר מצוה דוקא בא אור דתורה מהעלם העצמו' לגלוי כו' הנה זהו מ"ש ונתתי מטר דמטר הוא רמ"ח מ"ע וע"ה גי' מטר ושרשם הראשון הוא בחי' ה"ח העצמיי' כו' (והוא בחי' המשכת מ"ד שע"י המצות שעי"ז יבא אור דתור' כו' וכנ"ל בפי' מטר) ועוד יתפרש ענין מטר זה באמרו ונתתי דרך מתנה מעצמו כי חפץ חסד הוא כו' על ענין שרש הראשון להמשכ' אור דתור' מהעל' לגלוי הנ"ל בענין תירושך ויצהרך כו' בהיו' מבואר למעל' בבחי' שמן שהוא בחי' המשכה נעלמת עכ"פ ומוכרח ודאי שיש מקור הממשיך המשכה נעלמה זו בכמה מדריגות חלוקות ואופנים שונים וכמ"כ בהמשכה הב' שבא' לגלוי סוד ממש כנ"ל והנה להבין זה בתוס' ביאור יש להקדי' ענין הידוע בע"ח בשרשים של המוחין דאו"א שהן מקבלים מב' מזלות דנוצר ונקה אור אבא יונק ממזל הח' ונוצר חסד ואור אימא ממזל הי"ג ונקה כו' וזה שאמרז"ל הכל תלוי במזל אפי' ס"ת בהיכל שהוא יחוד או"א במוחין חדשים שמקבלים מבחי' מזל העליון ומזל התחתון שהו ונוצר ונקה דהיינו שלפי אופן היחוד ב' מזלות הללו בעצמן תחלה כך יהיה אופן השפע שלהם לאו"א כו' וכדוגמא זאת מצינו בגמ' שאמרו מזל מחכים כו' דמשמע דשרש מקור החכמה תלוי במזל וזה פלא לכאורה אך הנה ידוע בענין המאמר אאלפך חכמה דפירושו להבא שעתיד ללמדו ועדיין לא למד והוא ענין מקור הראשון שממנו עתיד להיות המשכה ולימוד זה כשהוא בהעלם וסתימות נק' פלא ולא אלף ומ"ש אאלפך הוא כענין עושה פלא שממשיך ועושה לפלא להיות אלף ממנו כידוע והיינו מה שיצא הסוד הסתום לגלוי ולא לגלוי גמור אלא להיות בחי' המשכה נעלמת הנ"ל שהוא הנק' פלא דהיינו שממשיך ועושה לפלא סוד זה ומפלא זה עתי' להיות אלף הוא מ"ש אאלפך שעתיד להיות אלף ולא ישנו עדיין רק שעתיד להיות במציאות והנה ביאור הדברים הללו ידוע ויש להקדים תחלה במשל המטר גשמי דהנה אנו רואים התהוות המטר בגשמיות הוא בא כדמיון אות ו' שראשו יו"ד והוא כדמיון הקו וחוט שנמשך בדקות גדול ממקורו שבהעלם כך המטר הוא קוין וחוטין דקין מאד ביציאתן ממקורם ונמשכין בדקות והעלם ולמטה נראין בהגשמה גמורה כידוע וה"ז ממש כדמיון השערו' שיונקין ונמשכין ממוחין שבראש שיש לכל שערה ושערה גומא בראשששם יונקת חיות רוחני בהעל' ודקו' גדול וראשית יציאת' הוא בהמשכ' נעלמו' ודקה מצומצם מאד בחלל השערה ואח"כ הולך וגדל ונמשך למטה בהגשמה גמורה שהשערה בעצם גשם נבדל מן חיות הגוף כידוע והדוגמא מן השערות שיש לכ"א