נז, ג

וזהו פי' עשב לעבודת האדם שזהו עבודת האדם העליון בחי' מ"ה שימשיך כח ועוז במל' שנק' שדה שיהי' לו כח להעלות ברורי נוגה הנק' חציר כו' וכמ"ש תנו עוז לאלהי' שם ב"ן כו' ובחי' המשכה זו הוא משם ע"ב גי' חסד והיינו שי"ן ע"ב דג' קוין שבשי"ן הוא במל' ובאין בבחי' קטנו' המוחין רק כדי לברר לנוגה הנק' חציר כנ"ל אך שרש המשכה זו מבחי' ע"ב חסד דז"א (כמו הנה ה' רוכב על עב קל דע"ב דמל' נק' עב קל דנשי' דעתן קלות דקל חצי המספר ס"ר דדכורא שהוא ה' הויות דה"ג דנוק' כו' וכידוע דג"פ ע"ב גי' רי"ו ורי"ו גי' גבורה וכ"ז במל' שנק' גבורה תתאה ושרשם מגבור' עלא' דז"א וכמו שאמ' מי ימלל גבורות ב' גבורות והן ב"פ ארי' דארי' ג"כ גי' גבור' והוא אותיו' ראיה דח"ע וח"ת חכמה בראש ובסוף כו' וג' פסוקי' דויסע ויבא ויט היינו ג"פ ע"ב דמל' והו' שין דעשב זה שניתן בשדה העליונה ולמעלה כו' וד"ל) והנה להבין בתוס' ביאור ענין זה למעלה הנה יש להקדים בענין נפש הבהמית שבאדם למטה שע"ז אמרו שיתן אדם מאכל לבהמתו תחלה בפסד"ז כנ"ל דהנה מבואר בע"ח בשרש נפש דנוגה שממשיכין אב ואם בתאות זווג הגשמי נמשך משמרי האופנים שהן שפע המזלות (ומה שמלאך הממונ' מכריז טפה זו היינו בבחי' אלקו' שהוא אם חכם גבור ועשיר וצדיק ורשע לא קא') וזה נמשך מיד בהולדו דהיינו ביצירת הולד בבטן כו' אך הנפש אלקי' לא נמשך עד היותו בן י"ג שנה שאז יש לו נשמה בבחי' דעת שכלול חו"ג כו' (ולא שעד י"ג שנה אין לו נשמה אלקי' כלל שהרי הו' ישראל לכל דבר כגדול רק שאינו בר עונשין כו' אלא שהנשמה שלו בבחי' קטנות והעלם ולא בגלוי עדיין שהרי אמרז"ל ג' שותפין כו' והקב"ה נותן בו נשמה הרי נותן נשמה ביצירת הולד וכן מבואר ממ"ש אין צור כאלקינו כו' ובכמה דוכתי כמו שאמ' מלמדין אותו כל התורה כו' ובה"ג) והענין הוא דיש ג' מדריגות נר"נ ונו"ר הוא בחי' קטנות המוחין שבמדו' לבד וזהו עד י"ג שנה דנה"ב בקטנות זאת משמרי האופנים ונה"א בקטנו' מאופני' עצמן וכידוע דהאופן בעשיה שזהו קטנו' וחיצוניות המדות דמל' כשמקנן בעשי' (וז"א ביצי' בגדלות המדות כו') וביאור הדברים ידוע בענין קטן אין לו מחשבה שבהיותו בן יג"ש הן ולאו חלוקי' ורחוקי' זמ"ז לפי שהדעת מחלק ומאיר בתוקף בחו"ג ועד כ' שנה נעשה שלימות גידול המוחין במדות כו' ועד יג"ש הוא בבחי' נו"ר שהוא בקטנו' המוחין שבמדות חו"ג ע"כ אינו בר עונשין וזהו שקטן אין לו מחשבה ודעת במדותיו שחו"ג שבו יתחלפו בנקל מהן ללאו כו' וכמוחלט בדבריהם ז"ל דנשים וקטנים לאו ב"ד (אך נשים דעתן קלות עכ"פ בה"ג דדעת כו' כנ"ל) (ומבן כ' ואילך נמשך גידול עצם המוחין שלמעלה מן המדו' הנק' אדם פנימי והוא בחי' חי' יחידה וגם בחי' ג"ר דחו"ב שלמעלה משכל השייך למדו' לכך מבן כ' ואילך יודע כו') ונמצא עכ"פ ששרש המשכ' מדות טבעיו' לנה"ב שבאדם משמרי האופנים הוא עד היותו יג"ש וכן אוי"ר טבעיי' (עם קטנו' המוחין השייכי' לזה לבד) שנמשך מהאופנים עצמן כנ"ל הכל הוא עד יג"ש וע"ד כ"ז יובן בהפרש שבין פסוד"ז ושתים לפניה לק"ש עצמה דבפסוד"ז ושתים לפניה ההמשכה הוא לנה"ב שבאדם שיהי' לה ג"כ כח לסדר שבחו של מקום כמלאכי' עליונים שנק' חיות ובהמות כו' והוא כמו בחי' קטנו' המוחין שבמדו' אוי"ר טבעיי' שבנ"הא כו' ששרשם באופני' שבעשי' לבד כנ"ל ואח"כ בק"ש מדבר בנשמ' עצמה שלמעל' מבחי' נו"ר דמלאכי' באמר' שמע ישראל דוק' שזהו כמו מבן יג"ש ואילך שיש בו דעת דנשמ' כנ"ל וז"ש רז"ל שאסור לאדם לאכול אכילת אדם זה קאי בנשמ' שנק' אדם אדמה לעליון בצלמינו כדמותינו ממש משא"כ אכילת בהמה גי' ב"ן שהן כמו המלאכי' שזהו כקרבנו' העולין ע"ג המזבח ונק' אכילת