נז, ד

מזבח כו' עד ענין בירורי נוגה שנק' חציר הנ"ל וכמו שאו' ביוצר אור איך שהאופנים וחיות כו' עד שיתן מאכל לבהמתו נה"ב משמרי האופנים וכן לבחי' קטנו' דנה"א שהוא בחי' אוי"ר טבעיי' שהוא מהאופנים וחיות עצמן אז יוכל לאכול אכילת אדם דנשמ' עצמה בק"ש כו' וד"ל וזהו שבפ' שני' דק"ש אמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך תחלה דהיינו שיהי' כח ועוז במלאכים וגם בקטנו' דנה"א עד נה"ב שבאד' למטה שיוכלו לעלות למעלה זהו אני הנותן עשב בחי' שם ע"ב דחסד שיורד מגבוה לנמוך ביותר עד קטנו' המדו' דמלאכי' ושמרי אופנים שמתברר מנוגה שנק' חציר כנ"ל שכ"ז נק' מאכל לבהמתו בחי' בהמה דאדם וכמ"ש דוד ואני בהמות הייתי עמך בדו"ר טבעיי' דוקא ואז יוכל לבוא לאכילת אדם שהוא התקשרות הנשמה האלקי' בגדלות המוחין וזהו שאמרז"ל והדר ואכלת ושבעת כו' דקאי על ואספת דגנך תירושך ויצהרך דסמיך לי' שהוא בחי' חו"ב דגדלות המוחין שנק' יין ושמן כמשי"ת וכן דגנך בחי' טעמי' שנק' מאכל אדם כמאמרז"ל אין התינוק יודע לקרות או"א עד שיטעום טעם דגן דוקא וכמשי"ת בסמוך בעז"ה וד"ל:

(סב) והנה אחר שנתבאר דרך פרט ענין יחו"ע ויחו"ת דפסוק ראשון דשמע ובשכמל"ו וענין ב' פרשיות דק"ש מעת צ"ל בתוס' ביאור בדרך כלל ענין יחו"ע דאחד ויחו"ת דועד וענין ע' רבתי דשמע וד' רבתי דאחד (כמ"ש בזהר סי' לזה ה' עד כו') וצריך להבין תחלה ענין ועד שהוא בחלופי אתוון דאחד: הנה ידוע שמן הא' דאחד נעש' וי"ו בועד ומן החי"ת דאחד נעשה עין בועד בחלופי אתוון ומן הדלי"ת דאחד לא נעשה שינוי כלל אלא אותו הדלי"ת רבתי דאחד הוא הדלי"ת קטן שבועד כו' והנה להבין כ"ז יש להקדים תחל' להבין מ"ש במ"א בציור תמונת אות האלף דהנה ציור תמונתו הוא שני יודין וביניהם קו שהוא באלכסון והוא הוי"ו שבין ב' יודין יוד העליון הוא בחי' חכמה שבחכמה או כתר שבחכמ' והוי"ו הוא בחי' מדו' שבחכמ' ויוד התחתון הוא בחי' יסוד שבחכמה וכמבואר בס' הקבלה ולפ"ז כל עיקר אות הא' בכלל אינו אלא בחכמה רק שתמונתו בפרט הוא פרטי' הע"ס שבחכמ' ובכמה מקומו' בזהר וס' הקבלה משמע מפורש ששרש אות הא' הוא בבחי' הכתר דוקא וכמו שמבואר בזהר דא' רישא דכול' כו' ולפ"ז פרטי ציור תמונתו בב' יודין והוי"ו הכל הוא בבחי' הכתר עצמו דהיינו חכמה שבכתר ומדו' ויסוד ומל' שבכתר וכן הוא האמת לפי הפשט ופירוש דאות האל"ף בדברי רז"ל אאלפך חכמה אאלפך בינה הרי ל' זה משמע להבא שעתי' ללמד (כנ"ל בסי' נ"ט) דהיינו שעתיד להיות ממנו התהוות מציאת החכמה מאין ליש ועדיין לא נמצא כו' וכמו פי' אהיה אנא זמין לאתגלא' כו' שהוא בבחי' הכתר שהוא בבחי' ההעלם וידוע דהחכמ' נק' ראשית הגלוי ונמצא שב' הענינים הנ"ל ב' הפכי' הם ובאמת שניהם אמת דודאי זה אמת דאות אל"ף בכתר כדברי הזהר ואמנם ידוע שבחי' אור הכתר הוא בחי' ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים דהיינו שיש בו מבחי' האחרונה שבעצמו' ממש וממנו נמצא שרש וראש לנאצלי' כו' וע"כ הוא המחב' לבחי' העצמו' להיו' נמשך למט' להיות בבחי' מקור לנאצלים וכדרך כל ממוצע שהוא מחבר העליון בתחתון ודרך פרט הנה בכתר עצמו כלול מע"ס ובחי' כתר שבכתר הוא נחשב מסוף עולם הא"ס ובחי' חכמה שבכתר נעשה מקור ושרש להתהוות הנאצלים כו' והוא הנק' ח"ס דא"א וע"י כידוע והוא יוד שע"ג הקו שבאלף שהוא בחי' חכמה שבכתר והוי"ו הוא מדות שבחכמה שבכתר כו' (משא"כ ציור אות היו"ד בעצם הוא בבחי' חכמה וקוץ העליון שבו כתר שבחכמה כידוע וגם מילוי שלו וי"ו דלית הוא ע"ס דחכמ' שבאי' בגלוי אבל ב' יודין שבאלף שנק' חכמ' בראש וחכמ' בסוף הכל הוא בבחי' הכתר) ויו"ד שתחת הקו הוא חכמ' בסוף שנמשך מן המדות שבח"ס