נח, ד

איך שיהי' מפלא נעשה אלף דוקא משום דהא בהא תליא שהצמצום הוא כדי להשפיע מקור לחכמה שבקו ימין כו' וזהו ה"א דהגדולבפתח דוקא שמורה פתיח' וגלוי לחוץ אעפ"י שעדיין סתום הוא כמו שא' אאלפך עתיד ללמד ולא השפיע ולמד עדיין מ"מ מפני שסופו ללמד ולהבי' לגלוי נק' גם הוא בבחי' גלוי פתיחה וכענין אהי' נא זמין כו' וד"ל ומה שהקמץ בכתר הוא דוקא בבחי' כתר שבכתר עצמו שנשאר סתום לעולם בסתימו' העצמו' שנק' סדכ"ס במה שהוא נחשב מבחי' האחרונה שבעצמות ממש דנק' נורא תהלות דלא ידע ליה בר איהו כו' (ומשם נמשך ויו דוהנורא בבחי' שרש קו האמצעי מפני שעולה לפנימית ועצמות יותר שנק בריח התיכון כמ"ש בפי' המלות ועזוז נוראותיך כו') וכמ"ש בפרד"ס דפנימי' הכתר בכלל נבדל בערך מהיות מקור לג' קוין דאצי' אך מ"מ משם נמשך ע"י צמצום הנק' ענוה כנ"ל וכן שרש קו השמאל בג"ה מה"א דהגבור שהוא פתח דח"ס להיות מקור לקו השמאל בג"ה (ובכלל הן ג' מדות חג"ת דכתר חסד בה"א דהגדול וגבורה בה"א דהגבור ות"ת בוי"ו דוהנורא) והוי"ו דוהנורא כולל שניהן והוא ענין הקו שבאלף שמקבל מיו"ד העליון שעליו ומשפיע ליוד התחתון שבו שממנו יבא כל גלוי מאין הנעלם דכתר כו' שיוד התחתון נק' בחי' יסוד שמביא המדות לגלוי לחוץ כידוע כך יוד זה שתחת הקו דאלף מביא לגלוי מאין הכתר הנעל' כל בחי' המדות חג"ת שבח"ס שבכתר שמקבל מסדכ"ס הנק' רדל"א כו' שמשם עושה פלא כמ"ש נורא תהלות עושה פלא כו' ונמצא שהקו שבאלף ממוצע הוא בין יוד העליון ליוד התחתון שמקבלים מיוד העליון ונמשכים ביוד התחתון והן עיקר שרשי צינורות השפע לג' קוין דאצי' ויוד העליון הוא ממוצע בין העצמות לנאצלי' בכלל והוא במה שיש בו ב' מדריגות דפלא ואלף שגם שהן ב' הפכי' אבל באמת שניהם ענין א' דוקא והא בהא תליא לפ"ע כנ"ל באריכות וד"ל (ומ"ש לך ה' הגדולה והגבורה בה"א לבסוף דוקא היינו ענין ה"א דהגדול בתחלה בפתח אלא ששם הוא בבחי' הסתימות ושרש ומקור לגדולה וגבורה הבאי' בגלוי באצי' ובה"א דלבסוף הוא בא בגלוי התפשטות ומ"ש לך ה' הגדולה דנעוץ סופן בתחלתן כו' (דלכך ה"א דהגדול בפתח מפני שעתיד לגלות אור הגדולה ואמנם מ"ש לך ה' הגדולה היינו שעולה הגדולה דקו ימין ונכלל בעצמות ממש שלמעל' גם מהיות בחי' מקור למדות דכתר שמקבלי' מח"ס כו' הרי זה בבחי' פנימית הכתר בכלל שהוא בחי' כתר שבכתר שזהו בקמץ ולא בפתח כנ"ל ע"כ גדולה בקמץ תחת הלמ"ד היפך פתח דהגדול כו' וד"ל) וביאור זה יובן עפ"י הנ"ל באות האלף שיש בו ב' יודין וקו באמצע כך יתפרש לפי דעת המקובלים שאות אלף בחכמה שב' יודין והוי"ו הכל בחכמ' עצמה והיינו כמו בציור היו"ד שקוץ העליון שבו כתר דחכמה כו' וקוץ התחתון שבו הוא בבחי' יסוד אבא כידוע וביאור הדברים ידוע שזהו עד"מ שאנו רואי' הברקת אור השכל האנושי באדם כשנופל לו שכל והמצאה פתאום שזהו כמו חץ הנזרק כו' כמו ויצא כברק חיצו (בל"א בליעצט כו') ובודאי כח עליון זה השופע וממשיך להברקת גלוי נקודה זו הוא בהעלם ע"ג אור הגלוי הזה והוא לא בהסתלקות לגמרי כי אדרבה הרי הוא שכל זה עצמו שבא בגלוי הברקה רק שהוא עומד כמרחף על המוח (בל"א שוועבט איברען מוח) ולכך קוץ זה התחתון דיו"ד נק' יסוד אבא שז"ש כברק חצו והמרחף הוא המשפיע ממש הוא הנקודה העצמי' דיו"ד אך קוץ העליון שנק' כתר דחכמה הוא מקור של כח זה העליון השופע ומרחף על המוח להיות שבודאי מכח הנעלם שבעצמו' כח המשכיל נמשך אור וכח שכל זה שבהעלם שהוא משפיע לגילוי ההברקה וזהו ג"כ ענין ב' יודין דאלף דיוד העליון חכמ' שבחכמה או כתר דחכמה הוא שרש