נט, ב

העליון והענג פנימי' הרצון ולכך נחשב בחי' א"א שרש לנאצלי' ובחי' ע"י נחשב מסוף עולם הא"ס דרך כלל) וחפץ חסד הוא מחיצוניות העונג ופנימי' הרצון ע"כ הוא בחי' ממוצע בין רב חסד דע"י (כמו האהבה וחסד שבתענוג שהתפשטותו בלי שיעור כמ"ש במ"א) לונוצר חסד שונוצר הוא היפך אותיות רצון בחילופי אתוון בצירופ' והוא להיותו בא בבחי' צמצום אור וחיות מן הרצון העצמי שהוא עצמות אור הכתר כנ"ל שהוא בחי' רב חסד דע"י שבגלגלתא דא"א כו' לפי שרב חסד דע"י נחשב בבחי' א"ס ממש וצינור זה בא בבחי' הצמצום לגבי המקבלי' ע"כ צריך לבחי' ממוצע לחבר אור חסד עליון שבעצמות להיות מקור לנאצלים ע"י מזל ונוצר והוא בחי' חפץ חסד הנ"ל שמביא וממשיך מרב חסד לונוצר חסד [ועד"מ חפץ חסד למטה הוא מי שיש לו עונג נפלא בשפע חסד שמחמת זה יחפוץ תמיד לעשות רב חסד הרי הרצון וחפץ הזה כלי לבחי' פנימי' העונג שמלובש בזה ושפע אור החסד שנמשך מחפץ ורצון זה בא בצמצום לפי המדה הגזורה ע"פ שכל וטעם לרצון שנק' ח"ס כו') ולפ"ז יש מכאן סתירה גדולה לענין הנ"ל בפי' ונוצר חסד לאלפים לאאלפך לעצמות ח"ס כו' שהרי מזל ונוצר הוא מקבל מרב חסד דעצמות הכתר ע"י צמצום כנ"ל ואיך יהי' מקור לפנימי' ועצמות הכתר כמו פנימי' ח"ס כו' והסתירה הב' מאשר ידוע ומבואר בע"ח בכמה דוכתי ובשרש הב' מזלות דונוצר ונקה כו' שהוא מבחי' מותרי מוחין דח"ס דא"א דהיינו רק מבחי' השערו' שצומחין ממותרי מו"ס כו' וע"כ נק' מזלות כמ"ש בכמה דוכתי דאור אבא דאצי' יונק ממזל הח' ונוצר כו' ואור אימא ממזל הי"ג ונקה כו' וידוע שהשערות אין בהן רק חיות מצומצם מאד בחלל שלהם הצר והן נבדלין מעצם האדם עד שלא ירגיש כאב כלל בחיתוכן כו' וכמ"ש במ"א ולזאת איך יתכן לומר שמזל ונוצר יהי' מקור למקור החכמ' שהוא עצמו' ח"ס מאחר ששרש יניקתו אינו אלא מבחי' מותרי מו"ס לבד איך הטפל יהי' מקור ועיקר (וא"א לומר דפי' אור אבא זה שיונק ממזל כו' הוא פנימי' אור אבא שמקבל מפנימי' ע"י שהוא רב חסד הנ"ל דבי' אחיד אבא כו' דא"כ איך א' שיונק ממזל הח' ונוצר שהוא ודאי רק מבחי' חיצוניו' דח"ס דא"א כידוע) אלא מוכרח לומר בפי' ונוצר חסד לאלפי' שאין הכונה על מו"ס דא"א עצמו שזהו אאלפך כנ"ל אלא הכונה רק על בחי' האלף עצמו שהוא בחי' גלוי אור ושפע החכמ' מאין והעלם הכתר ששרש זה הוא מזל ונוצר חסד והיינו כמ"ש דאור אבא דאצי' שהוא בחי' גלוי אור חכמ' דאצי' יונק ממזל הח' ונוצר כו' שאינו רק מחצוניות ומותרי ח"ס דא"א כנ"ל והענין הוא כידוע דחו"ב דאצי' כבר נאצלו מאין העצמות לבחי' יש בבחי' מציא' דבר מה וכענין קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גי' יש [כנ"ל באריכות] וע"ז נא' והחכמ' מאין תמצא במציא' יש ע"י מזל ונוצר שהוא צינור דק שנובע בהעלם גדול כו' כמו דרך שערה חלולה כו' ע"ד הנ"ל בבחי' ח"ס עצמו וכמ"כ שרש יניקה לאור הבינה דאצי' ממזל ונקה ובחי' חו"ב דאצי' הן הנק' אלפי' ב' אלפין ע"ש אולפנא לימוד וגם מה שפירשו אאלפך ל' עתיד יתפרש זה גם בבחי' מקור חכמ' דאצי' שבאה בגלוי מן העלם דמזל ונוצר הרי ממזל ונוצר עתיד לאתגלאה להיות גלוי החכמ' בבחי' יש בבחי' האצי' (וע"ד הנ"ל בפי' אאלפך על ח"ס דא"א שעתיד להיות מקור לחכמ' כך יתפרש כפשוטו) וזהו אאלפך שעתיד ללמוד ולא למד עדיין היינו בחי' מזל ונוצר זה שיש בכחו ללמוד כו' דהיינו להשפיע גלוי אור החכמ' בבחי' יש דאצי' כו' ועדיין לא בא האור בגלוי גמור רק שבא האור בבחי' יניקה לאור אבא שהוא בהעלם דרך צינור כו' כנ"ל ונמצא המזל עצמו