נט, ד

מובן מכל הנ"ל דב' הפירושים בנוצר חסד לאלפים עולה בסגנון א' ממש רק שזה מדבר בח"ס מקור החכמה וזה מדבר בחכמה הגלוי' ישיניהם נק' אלפים ולא אאלפך כנ"ל ואמנם יש לפרש עוד דבאמת אינם שני ענינים מחולקים כלל אלא שניהם מדברים בשרש וענין א' ממש והוא בהקדים תחלה ענין א' בבחי' שרש יניקות המזל שנק' שערות כו' דהנה מבואר בע"ח דבחי' מותרי מו"ס שיוצאין ובוקעין בבחי' מותרות ונובלות שמהן צומחין השערות שרשן למעלה יותר מגוף המוחין דח"ס וראי' משרש י"ג ת"ד שהן למעלה מבחי' ח"ס כמ"ש ויעבור ה' על פניו כו' (וזהו נושא עון אעפ"י שעפ"י תורה אין יסורין בלא עון כו' ושרש התורה בח"ס מקור החכמה אך י"ג מדה"ר שרשן מעצמו' הכתר כו') והטעם מבואר במ"א שזה שיוצא בבחי' בקיעה וצמיחה מן המותרו' הוא מפני שנתוסף רבוי אור וחיות בגוף המוחין עד שלא יכילם ע"כ יצאו המותרות בבחי' בקיעה כו' כמשל חבית הגדול' שמלאה ביותר יבקע החבי' ויצאו מים דרך בקיעה בסדקין שבקיעה זו מורה בחי' מילוי ביותר שלא יכיל כלי החבית א"כ אותן מים שלא יכיל עוד בכלי הן שבוקעין ויוצאין בסדקין כו' וכך בחכם גדול שנתוסף כח חכמ' בכח המשכיל יצא ויבקע מותרי מוחין ומותרות הללו גבוהי' יותר מעצם המוחין שיש בו מכבר לפי שזהו בחי' תוס' אור שלא יכיל המוח הוא שיוצא כו' (וכן כמו בקיעת אור שחר שהשמש בא ומאיר בגבורתו אז יבקע העובי של הרקיע החשוך ויאיר שם ונק' בקיעת אור השחר כמ"ש אז יבקע כשחר כו') וזהו טעם זקן שקנה חכמ' ממקורה שלמעלה מח"ס שהוא כח המשכיל להשכיל מהעלם אל הגלוי כידוע בענין יהב חכמתא לחכימין שזהו ענין תוס' כח בכח המשכיל שנק' חכימין כו' ולזה אמרז"ל דרך שבח נובלות חש"מ תורה נובלות דוקא לפי שנובלות הללו שרשן למעלה מחש"מ עצמו הנק' ח"ס דא"א או חכמ' הקדומה דא"ק וכה"ג וכמ"ש במ"א באריכו' וד"ל ובהקדמה זו יובן גם כאן בפי' ונוצר חסד לאלפי' דב' הפרושי' הנ"ל ענין א' ממש הוא דהיינו שנוצר זה נק' מזל הבוקע ויצא בבחי' שערו' ממותרי מו"ס לבד ועכ"ז שרשו הגבה למעלה מגוף המו"ס עצמו דהיינו ששרשו בעצמו' הכתר הנק' גלגלתא דא"א דחפיא על מו"ס כידוע והוא בבחי' רב חסד דע"י שבגלגלתא דא"א כנ"ל ונמצא ב' הפרושי' א' הוא ממש דלאלפי' קאי גם בח"ס עצמו ואעפ"כ נוצר זה הוא בחי' מזל דא"א ולפי שבשרשו הוא מבחי' גלגלתא דחפיא על מ"ס ע"כ הוא בחי' משפיע ג"כ לא"ס עצמו וגם ע"ז אמר והחכמ' מאין כו' ובחי' ח"ס שמקבל מהכתר עצמו ע"י צינור דונוצר לפי שזהו מה שלא יכול המוחין להכיל הוא שיוצא בבחי' מזל דשערו' כו' כנ"ל וד"ל [וזהו פי' והחכמ' תחי' בעלי' פי' בעלי' דח"ס גם במקור דמקור חוצבה באין האמיתי דעצמו' הכתר ממש לפי שמגיע זה עד בחי' מקיף דמקיף דיחידה כמו בר"ע שזלגו עיניו דמעו' מדחיקת המוח שלא הי' יכול להכיל העונג שבשכל זה מגודל עצם העומק שבפנימי' סודות התורה דלאו כל מוחא סביל כו' נמצא יציא' הדמעות שרשן במקור דמקור של הסוד הזה כו'): והנה אחר כל ההקדמות הנ"ל יובן פרטי ענין ועד בחלופי אתוון דאחד ותחלה יש להבין בחילוף אות אלף דאחד שנמשך מיחו"ע ליח"ת בועד נעש' אות וי"ו ואח"כ מן החית דאחד נעשה עין כו' בהיות מבואר למעל' בציור אות האלף ומזה יובן ענין אות אלף דאחד עפ"י המבואר למעלה בפי' ונוצר חסד לאלפים כו' ותחלה יש להבין סדר הצרופי' דאותיו' אחד ביח"ע ואח"כ יובן איך שנעשה בחלופי אתוון ביח"ת תיבת ועד כו' דהנה כל ענין הנ"ל בפי' נוצר חסד לאלפי' אין זה רק מה שאות האלף בכלל הוא בחי' ממוצע להתחברות עצמו' אא"ס שבפנימי' הכתר להיות מקור לחכמ' מאין ליש