ס, א

ע"י מזל ונוצר כנ"ל ומעתה לכאורה יש להבין מה שכולל לחו"ב יחד באמרו לאלפים ובענין אאלפך כו' חלקם לשנים באמרו אאלפך חכמה ואאלפך בינה ולא כללם יחד אאלפך חו"ב כו' ולכאורה יש לתרץ שיש הפרש גדול בין שרשי המוחין דחו"ב שהן ב' מזלות דונוצר ונקה להמוחין דחו"ב דאצי' שב' מזלות הנ"ל הן מחולקי' כ"א במהות בפ"ע כידוע דמקור הראשון הממשיך התהוות התחכמות הנק' הבנה במוח החכמה הוא מקור מיוחד בפ"ע ואין לו חיבור ושייכו' כלל עם מקור השני הממשיך התהוות מוח ההשגה והרחב' השכל בהסבר לאורך ורוחב (כנ"ל בסי' נ"ט) ולכך נק' זה מזל הח' וזה מזל הי"ג כי שני מקוריי' מחולקי' הם ולכך א' אאלפך חכמה בפ"ע ואאלפך בינה בפ"ע דיוכל להיות זה בלא זה לכך כפל לומר אאלפך בינה כו' (כנ"ל שם באריכות) ואעפ"י שזה נק' מזל העליון וזה מזל התחתון ועליון ותחתון היינו בחי' משפיע ומקבל וזהו הוראה על היחוד והתכללות דב' מזלות הנ"ל וכמבואר במ"א בענין הכל תלוי במזל אפי' ס"ת בהיכל שהוא שרש יחוד עליון דאו"א כשמתכללי' ב' המזלות שרשי המוחין דאו"א (ונק' מזל סתם כנ"ל שם) הענין הוא דמתחלה מחולקי' הן כנ"ל ומתייחדי' ומתכללי' אח"כ וזה נק' מזל העליון כו' אמנם אחר היחוד והחבור חוזרין ומתחלקין זה בפ"ע משפיע למוח החכמ' וזהו בפ"ע משפיע למוח הבינה כי א"א שישפיע כל א' למטה כ"א כשיוכללו יחד תחל' וחוזרים ומתחלקים ונמצא אין היחוד תדירי כו' אבל יחוד דחו"ב דאצי' נק' יחוד תדירי ותמידי כמ"ש בזהר דאו"א זוגייהו תדיר ונק' תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין לעלמין ממש והטעם הוא מפני שההמשכה מחכמה דאצי' לבינה שהוא מאין ליש ממש זה צריך להיות בתמידות בלי הפסק כלל ולכך כוללם יחד במקרא באמרו נוצר חסד לאלפי' שהן חו"ב יחד משא"כ במזלות שלהם אין היחוד תמידי רק לפרקים (כמו בגבורת גשמים שאמר בזהר שהוא בשרש המוחין דאו"א והוא מזל ונוצר כמטר שיורד בבחי' קו כנ"ל בענין יורה ומלקוש וד"ל) אך עדיין אין זה מתורץ במה שמצינו גם בחו"ב שבא מאין ליש בגילוי חלקם לשנים ולא כללם יחד באמרו קנה חכמ' וקנה בינה וב"פ קנה גי' ש"י שהוא יש כו' דהיינו בבחי' חו"ב שכבר נמשך מאין ליש כידוע ועוד יש להבין מה שסותר לזה במ"ש אם אין חכ' אין כו' (כנ"ל שם) אך האמת הוא דגם במקרא חלק לשנים רק באופן אחר והוא הכל בבחי' התכללו' דחו"ב יחד והיינו באמרו ונוצר חסד לאלפי' שנכלל בינה בחכמ' ובמה שכפל עוד לומ' במ"א ועושה חסד לאלפי' שזהו במזל ונקה שרש הבינ' ונכלל בזה החכמ' וא"כ יש כאן התחלקו' ונוצר ועושה וכל א' כלול משניהם יחד אלא שבזה החכמ' עיקר והבינה נכלל בה כענין הבן בחכמ' ובזה הבינה עיקר והחכמ' נכלל בה כענין וחכם בבינה וכנ"ל (שם) בענין רואין את הנשמע ושומעין כו' שיש כאן ב' מיני התכללו' ושניהם אמת משום דלפעמי' מקבלי' חו"ב יחד ממזל העליון ונוצר ולפעמים מקבלים שניהם יחד ממזל ונקה ועוש' לכך נזכ' בשניה' לאלפי' וזה דוק' ביחוד המזלו' שכלול כ"א מזולתו ע"כ מקבלים ממזל ונוצר ונכלל בזה מזל ונקה ולפעמי' מזל ונקה משפיע לחו"ב ונכלל בזה מזל ונוצר (כענין יו"ט שנק' מקרא קדש כו' דמוחין דאבא נכללים בהעלם באימא ובשבת הוא להיפך שמוחין דאימא נכללים באבא וכמ"ש בזוהר ע"פ והובא את בדיו בטבעו' כו') כי הנה לפעמים נק' או"א קדושים כשמקבלים מבחי' אין דונוצר ואז נא' והחכמה מאין כו' וכשמקבלים ממזל ונקה אז גם החכמ' נק' בבחי' עשי' כמו עושה בראשית דבראשית נמי מאמר הוא משא"כ כשמקבלים שניהם מאין דונוצר גם בינה בבחי' אין כמ"ש ואי זה מקום בינה כו' ומעתה יתורץ הכל דכאשר ב' מזלות כל א' בחי' משפיע בפ"ע אז גם חו"ב מחולקי' החכמה נק' אין ובינה נק'