ס, ב

יש כל א' כפי מקורו כו' אך כשמתייחדי' הב' מזלות יש בזה ב' אופנים והכל בהתכללות דחו"ב א' שמקבלי' שניהם יחד מנוצר ואז שניהם בבחי' אין וכמ"ש והחכמה מאין ואיזה כו' וע"ז אמר אאלפך חכ' אאלפך כו' לשון עתיד כנ"ל וכאש' שניה' מקבלי' ממזל ועושה גם החכמ' בבחי' עשי' דבינה להיות מאין יש דוקא כמו אומר ועושה או עושה בראשית ע"ז א' קנה חכמ' קנה בינה וב"פ קנה גי' יש שהוא בחי' יש דמזל ונקה שמקבלים שניהם משם (ומ"ש אם אין חכמ' וכו' קאי בב' האופנים בין כשמקבלי' שניהם בבחי' אין והעלם דונוצר בין כשמקבלים שניהם בבחי' יש דונקה כמו ב' האופני' דונוצר כו' לאלפים ועוש' כו' לאלפי' הנזכר בכתוב וד"ל):

(סו) וזהו ענין אות האלף דאחד ומאות אלף זה נעשה חית בסדר צירופי' דאחד דהנה ידוע בכונות דאחד א"ח דלית היינו בחי' ט"ס דז"א כו' ובאמת קאי תיבה זו דאחד הכל בבחי' יח"ע דחכמ' עלא' בב' האופני' דלעיל בשרש ציור האלף בכללותו אם בבחי' ח"ס עצמו או בבחי' חכמ' גלוי' דאציל' ולפ"ז אלף דאחד הוא כולל כל מה שמבואר למעל' בציור ב' יודין והוי"ו שבו וכללו' ענינו הוא בחי' הממוצע לחבר עצמו' אא"ס שבכתר שיתגלה בבחי' החכמ' מההעלם שבעצמותו ממש (שהוא מפלא אלף כנ"ל) וכנ"ל שזהו ענין נוצר חסד לאלפים וכשבא מן ההעלם דצינור לגלוי ממש נק' אולפנא לימוד כו' ואמנם הנה יש בזה ב' מדרגות הא' גלוי אור הנגלה מן המשפיע אל המקבל שהוא כציור וי"ו שהולך ומתקצר למט' ביותר לפי שלא יגיע סוף השפע למקבל כ"א בצמצום גדול מאד (וכמ"ש במ"א בענין עטרת יסוד כו' ע"פ ולא יכול יוסף להתאפק בחי' וי"ו זעירא שזהו מה שנשאר אצל המשפיע לגלות אור הנצשך רק לפ"ע מדת כלי המקבל ולא יותר וכמ"ש בזוהר בפי' ומספר רובע ישראל כו') והב' כאשר כבר נמשך אור השפע במקבלים וקיבל כל אור השפע בבחי' גלוי מאין ליש גמור שזהו עיקר ענין הלימוד כשנתקבל במקבל דוקא והמשפיע אור ולא נתקבל עדיין הגם שנק' מלמד אינו שלימות עדיין עד שנתקבל במקבל בבחי' יש גמור מוגבל לפי אופן המקבל וכמו מכל מלמדי השכלתי שהן נו"ה שנק' מלמדי וכן למודי הוי' כידוע וכך הוא ענין האלף אולפנא שיש בזה ב' מדרגות א' מן המשפיע אל המקבל שנתצמצם כמו וי"ו והב' כשנתקבל במקבל שנתגלה לפי אופן כלי ההגבלה שזהו עיקר הגלוי ונק' יש במוגבל משא"כ גלוי אור המשפיע הגם שנק' יש לגבי העלם עצמות המשפיע אבל לא בא למטה עדיין ויובן זה במ"ש להנחיל אוהבי יש שיש בזה ב' מדרגות הנ"ל והא' הוא יש דעוה"ב שהנשמות נהנין כו' היינו יש דמשפיע אל המקבל והן ש"י עולמות דקנה חו"ב גימ' יש כנ"ל והב' יש דמקבל כאשר הנשמות נהנין כו' ומקבלי' לפי אופן כלי השגתם שאז בא מאין ליש גמור ונק' צמצום המשפיע בהילוך אור שפעו למקבל בחי' אין ליש וד"ל ועד"ז ממש יובן בין אות האלף דאחד לאות החי"ת שהחי"ת הוא בחכמ' והאלף הוא בבחי' יש דמשפיע אל המקבל שנק' אולפנ' כו' ולכך הוא בציור ב' יודין יוד התחתון הוא בחי' גלוי השפע מן המשפיע אל המקבל ע"י הוי"ו שהוא אמצעי כנ"ל וזהו עיקר ענין אות האלף ושלימותו כשבא לכלל שפע לחוץ (וכמ"ש דרדקי אלף בי"ת אלף בינ' כו' וכן בחכמ' יבנה בית כו' כמו שמקוצו של יו"ד התחתון נמשך לבינה אך תחלה צ"ל בחכמ' עצמה בחי' כח זה הנמשך למטה) והוא בחי' יש דמשפיע הנ"ל ובחי' יש דמקבל הנ"ל הוא ענין החי"ת דחכמ' הנ"ל דהיינו כאשר האור בא במקבל בכלי קבלתו שנק' לימוד שלמד לזולתו אז נק' חכמ' לשון נוקבא משא"כ המשפיע את השכל נק' חכם לשון דכר כמו כל דבר חכמ' שכבר נמשך במקבלים נק' חכמ' בה"א שהוא