סא, ב

שאנו רואי' בדבר המורכב ביותר שיוכל לחלקו יותר לחלקי' רבים ונמצא ההתכללו' עושה ריבוי ההתחלקו' ואינו דבר והיפוכו דהיינו הך ממש כמו שמן ההתחלקות נעשה ההתכללות כך מן ההתכללו' נעשה ההתחלקו' והא בהא תליא לפ"ע ממש דהיינו לפי ערך ריבוי ההחלקו' יהי' ערך ההכללות ולפ"ע ההתכללות יהי' ההתחלקו' אחר בחי' ההתכללות דתיקון שבע"ס דאצי' והוא מה שנמשך אור האצי' בבי"ע בו' ימי המעשה כל יומא בעבידתי' דוקא כמ"ש בזהר וכה"ג וס באצי' עצמו נמצא ריבוי ההתחלקו' בכל ספי' עד אין שיעור כו' וכידוע בענין נקודה ספירה פרצוף כו' וכן בבי"ע פני ארי' להימין כו' ולא ישנו תפקיד' כי כל א' למינהו דוקא כמו שלא יהופך למט' בטבע השור לטב' הארי' וכה"ג עד דצח"מ דעוה"ז שאין כל א' דומ' לחבירו וכמ"ש למינהו בכל הברואי' הנה כ"ז אינו בא רק דוק' מסיבת בחי' ההתכללות דתקון שהו' כמו חלוף האורות בכלים כמו אור החסד בכלי הגבו' וכה"ג וכללות ענינו הוא יב"ג אלכסון שבו"ק דז"א כמ"ש בפרד"ס וד"ל (אך א"כ לכאורה מהו ההפרש בין בחי' התחלקות דבחי' התהו זת"ז שהי' מחמת שבה"כ כידוע ובין בחי' התחלקות שלאחר התכללות דתיקון שאין בזה בחי' שבירה כלל הענין מבואר במ"א דהתחלקו' דתהו היה בבחי' נקודו' דהיינו בבחי' עצמיו' דכתרים שהוא ההתחלקו' מתחלת ההוי' כו' אבל התחלקות שבאה אחר התכללו' זה בא מכחו של בחי' ההתכללות דוקא שאינו התחלקו' מתחלת הוי' כו' אדרבה מהיחוד יצאו לחלק עד"מ עץ המורכב מאש ומים שמחלקן לחלקי' וכמ"ש בס"י טרף אש ומים ובללן יחד כו') והנה ידוע דאופני ההתחלקו' בשכל ומדו' שבאדם יוכל להיות עד אין שיעור כמו שאנו רואי' שבטבע א' דמדה א' כמדת הנצחון וכה"ג יש בה ריבוי התחלקות מיני מדרגות בבני אדם זה טבע נצחונו כך וזה כך ויולדו דור אחר דור כמה אלפי' רבבות בני אדם וכל א' אינו דומה לחבירו במדת הניצוח וכן במדת התפארות יתחלק לאין שיעור וכן במדת החסד והגבורה לטוב ולרע אין שיעור לאופני התחלקותן בטבעי בנ"א דור אחר דור וכן בשכליי' דבנ"א דור אחר דור בא בריבוי אופנים שונים גם במדרגה א' כמו בטבע החסד שבחכמ' להטות כלפי חסד וזכות כמו חכמי' המה להטיב כו' מתחלק בכמה רבבו' בנ"א באופני' שונים שאין א' דומה לחבירו כנ"ל וכן ברצון ותענוג יש מתענג ורוצה כך כו' וזולתו לא יתפעל מאותו תענוג כלל הגם שהן במדרגה א' מסט' דחסד או דין וכה"ג וד"ל וכך יובן למעלה בע"ס דאצי' שהוא בחי' המוחין ומדות דז"א דאצי' שנק' אדם העליון כידוע שיבא בריבוי התחלקו' באופנים רבים במדות דחג"ת נה"י לאין שיעו' כלל עד שאין א' דומ' לחבירו גם בסט' דחסד לבד או גבורה לבד ולכך אין יום ושעה דומה לחבירו שבכל שעה יש צרוף חדש משם הוי' כידוע בענין יב"ש הוי היום וכתיב דור הולך ודור בא כו' וכן דור לדור ישבח וכו' וכתיב וממשלתך בכל דור ודור הרי בכל דור ודור מתחדש האור ושפע דע"ס דאצי' בבי"ע ואין דור דומה לחבירו ובכל דור יש רבוא רבבות מדרגות כו' וכמ"ש בזהר ע"פ והימים ימי בכורי ענבים שאותו הזמן הי' עת המשכת בחי' גבורו' דאימא במדות דז"א שנק' ימים בכלל ובפרט כו' וכה"ג וד"ל ואמנם הנה סיבת רבוי התחלקות הזאת באה דוקא מסיבות ריבוי ההתכללות דע"ס דאצי' זע"ז כנ"ל (משו' דהא בהא תליא לפ"ע ממש כנ"ל) וסיבת ריבוי ההתכללות הוא דוקא ע"י בחי' החכמה שכוללת הכל וכמ"ש כולם בחכמה עשית וכמארז"ל במאמר א' יכול להבראות והוא