סד, ד

נמשכי' המדות שבבינה במל' בלי תוס' וגרעון כלל כנ"ל ע"כ נעשה אות עי"ן דוקא ביח"ת דמל' בתיבת ועד וד"ל אך הנה עדיין יש להבין למה מן החי"ת דוקא נעשה עין שהוא מדו' שבבינה שנמשך למל' דלכאורה זהו היפך גמור דז"ת דבינה הוא שמאירים במל' הוא שנק' עי"ן וההמשכ' הוא מאות החי"ת דאחד שהוא בחכמ' שלמעלה מז"ת דבינה ואיך יהי' חילוף כזה מחי"ת דחכמ' לעי"ן דבינה שהן ב' הפכי' שהחכמ' נק' אין ובינה נק' יש כידוע ועוד דלמה לא יאיר רק מז"ת דבינה במל' מטעם ה"ג מנצפ"ך דאוזיפת אימא לברתא שזהו דרך שאלה לבד ולא יאיר מן החכמ' במל' שנמשך עצם שרש המל' משם דאבא יסד ברתא כידוע דמצד זה יש למל' שרש באבא יותר מבאימא כו' אך הנה יש להקדי' תחל' בתוס' טוב טעם לאות העי"ן שבועד שהוא בבחי' מל' דהנה מבואר בספרי הקבלה דעין גי' ק"ל והיינו דנשים דעתם קלה קל ה' דהיינו משום שאין לנוק' רק עטר' דגבורה שהן מה"ג דאימ' לבד שחסר לה הדעת שכולל חו"ג והן ה' הויות לבד שמס"ט דגבורה שעולה מספר ק"ל משא"כ בדכורא שכלול מחו"ג ע"י הדעת אז יש מספר י' הויות ה' הויות מה"ג דאימא וה' הויות מה"ח דאבא ויוד הויות עולה מספר ר"ס ב"פ ק"ל והיינו שא' במשה כי סר לראות גי' ר"ס שמשה הי' שרשו בבחי' הדעת שכולל חו"ג דאו"א שזהו סר לראות בראי' דחכמ' להמשיך למל' כו' וכמ"ש וירא ראשית כו' אבל הנשים דעתן קלה קל ה' שאינו אלא ה' הויות מס"ט דה"ג דאימא לבד וכידוע דמקור כל החסדי' נמשך מה"ח דאבא כמו אבינו אב הרחמן כו' ומקור כל הגבורו' נמשך מה"ג דאימא כמ"ש אני בינה לי גבורה כו' וביאור כ"ז ידוע בענין ה"ג דאימא וה"ח דאבא שמוח החכמ' קר ולח שיסודו העיק' הוא מיסוד המים שהן בבחי' החסדים ע"כ יש בטבע מוח החכמ' לסבול דבר והיפוכו ולהרגיש בצער ולהתפעל ברב חסד ורחמי' כטבע האב שהוא רחמני כמו כרחם אב על בנים כו' וכל שכמתו מרובה יותר יוכל לסבול כל ההפכיי' המנגדי' אליו כי ימצא בכלי רוחב מוחו להכיל צד המנגד שהוא בחי' גדלי' המוחין לסבול דבר והיפוכו מצד שמתחלק השכל לקוין ימין ושמאל בכמה אופני' שוני' וימצא טעם לדבר המנגד ג"כ משא"כ הקטן בדעת לא יוכל לסבול רק כרצונו ולא יוכל להטות שכלו לקו המנגד לו והוא סיבת ריבוי הקפידא במוח במי דעתו קצר' דוקא כתנוק ואש' וזהו שדעתן קלה כמו שאנו רואי' בתנוקות שמלאים דינין וכעס להקפיד במוח מיד שיעשו נגד רצונו ושכלו כי לא יכיל מה שנגד קו שכלו ורצונו מצד קוצר הכלי ועיקר הקפידא במחשב' שבמוח שתתפעל ותזוז ממקומה (צו רייצט בל"א) כידוע דלאה דינא קשיא כו' וע"כ הנשים ג"כ מלאי' דינין וגבורו' מפני שדעתן קלה שהו' בקו א' והיינו סט' דגבור' שלא יסבול המנג' אליו ויקפוד מיד בכעס שלא יכיל הכלי למצוא מקום למנגד לפי שחס' לה הקו הב' שהוא קו ימין להטות כלפי חסד כו' וכן קטן שאין לו מחשבה שהוא הדעת שכולל חו"ג רק קו א' ולא יסבול דבר והיפוכו כלל ע"כ אינו בר עונשין (כי בחי' הקוין הן ולאו אצלו קרובי' זא"ז שמיד יתחלף מדבר להיפוכו מהן ללאו ומלאו להן ואוי"ר שרש מ"ע ול"ת אינו אלא בגדול שקוין שלו רחוקי' מבלתי יפותה מהן ללאו וכמ"ש במ"א בענין אהבה דלא אתכלילת מב' סטרין שהוא ב' קוין חו"ג כו' ע"כ הוא בר עונשין שאהבה שלו דבר של קיימ' ואם עובר על מ"ע ול"ת ענש יענש משא"כ הקטן וכך ענין הנשים דעתן קלות שאין להן רק קו א' וע"כ נוחין להתפתות מלאו להן ומהן ללאו כמו עובדא דברורי' דביתהו דר"מ דגם שהי' לה חכמ' גדולה אבל ב' קוין שבדעת אין לה כו' וזהו דמיון להבין ענין ה"ג דאימא דכאמה בתה בבחי' קו