סו, ג

ראשון כו' אני אני הוא והוי"ו דמא' דיח"ע אינו אלא דרך המשכה מעליון לתחתון לכך הוא בא בשנוי קו שהוא הוי"ו אבל כשנשלם תחלה בסוף יחדיו יהיה תמים כמהות א' ממש בלי יצטרך לחבר ולהמשיך מזה לזה ולכך הדלי"ת רבתי הוא דלי"ת ביח"ת כמ"ש אני אני ולא ואני אחרון רק שבא למטה בבחי' קטנות דבי"ע כו' ולמעלה בעצמו' הרצון הוא בבחי' הגדלות דא"ס עצמו כו' אבל לא שנוי בעצם כלל כמ"ש אני ה' לא שניתי וד"ל:

(עו) והנה אחר שנתבא' ענין ועד בחלופי אתוון דאחד כנ"ל עתה יש להבין מה שהע' דתיבת שמע ע' רבתי והדלי"ת דאחד ולא אותיות זולתם כלל וידוע ביאור וטעם לזה בזה' פ' פנחס (דרל"ו ע"ב) פתח ר"ש ואמר שמע ישראל כו' ע' רברבא ד' אוף הכי וסימנא דא עד היינו דכתי' עד ה' בכם אשתארון אתוון ש"מ מ' פתיחה מ"ט לא סתימא בגין דמ' סתימ' מלכא עלא' מ' פתיחא מלכא תתאה ע"כ והנה מבואר דבתחלת המא' בא להקשו' מפני מה הע' רברבא וד' דאח' אוף הכי ולא שאר אותיות זולתם כמו ש"מ דשמע וא"ח דאחד וגם לא בתיבו' אחרו' דפסוק זה ותירץ לקושיא זו משום דאותיות הללו ע"ד צריכים דוקא להיות באותיות גדולים ולא אותיות זולתם דסימנא עד ה' בכם ולכאורה לא תירץ כלום דמשום הסימן דעד ה' כו' אינו מוכרח כלל שיהי' ע' דשמע וד' דאחד דוקא גדולים שאין הסימן עד' ה' בכם שייך עם ב' תיבות הללו דשמע ואחד ועוד שהע' וד' הללו רחוקים זמ"ז ביותר כו' אך הנה תחלה יש להקדים להבין מהו ענין אותיות גדולים דהנה ידוע בע"ח שיש ג' מיני אותיות גדולים ואותיות בינונים ואותיות קטנים אותיות גדולים בבינה ואותיות בינונים בז"א ואותיות קטני' במל' וא"כ כאן שא' ע' רברבא בודאי ע' זהו בבינה וד' אוף הכי בבינה וזהו עד כו' ולהבין זה הנה מבואר למעלה בענין אות העי"ן דועד בטעם אות ע' שהוא ז' מדות כלול כאו"א מי"ס דוקא אז המספר ע' ובכאן שהע' רברבא הרי מדבר בז"ת דבינה שהן מדות שבשכל שהן גדולים הרבה ממדו' שבלב כנראה בחוש שהתפעלו' האהבה והחסד ורחמים וכה"ג בשכל מתפשט ברוחב גדול בכמה אופנים שונים כו' ובהגיע התפעלות זו להתפעלות הלב תקצר כו' לפי שאור הבינה שבמוח ההשגה כשבא לבחי' אותיות שהן אותיות המחשבה המתארים ומציירים בגלוי למדות שבשכל כאוי"ר וכה"ג הן בחי' אותיות גדולות מאד כערך גדלות השכל שבמוח וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש שהן אותיות מדות שבשכל שגדולים לפ"ע גדלות השכל של איש כו' אבל האותיות שבמדו' שבלב המתארי' ומגבילים אותם נקראו אותיות בינונים ובהגיע המשכו' המדו' שבלב באותיות הדבור שהוא בחי' אויר נבדל לחוץ נק' אותיות קטני' כידוע וזהו ביאור ג' מיני אותיות דבינה וז"א ומל' ובכאן אמר דע' רברבא שהן אותיות מדות שבשכל והוא בחי' אחוריים דאימא שמשם מקבלת מל' דתבונה שהוא בחי' לאה כידוע שזהו דלי"ת רבתי דאחד והוא ענין קשר של תש"ר כו' וז"ש לסימן עד ה' כו' לפי דדלי"ת רבתי בחי' מל' דתבונה מלבשת לבחי' תנה"י דאימא דהיינו לנצח והוד ויסוד דאימא וגם לשליש ת"ת דבינה המכריע ע"כ הוא באות דלית דוקא לפי שמלביש ד' מדרגות תנה"י דבינה וע"כ גם הד' רברבא אוף הכי כי גם הוא בבחי' הבינה שהוא בחי' אותיות המח' דבינה אלא שהוא בבחי' המל' שהן האותיות גדולים הנ"ל ובחי' המל' ל"ל מגרמה כלום ונק' דל כידוע בענין חסד ח"ס דלי"ת וכן משכיל אל דל לכך נק' דלי"ת ע"ש הדלות וכמו שידוע בענין בחי' מל' דז"א שהוא בחי' אותיות הדבור שהוא ג"כ באות דלי"ת מטעם זה שמלבשת לבחי' תנה"י דז"א שהן ד' מדרגות וגם נק' דל מטעם דלית