סו, ד

לה כו' אלא שמל' דתבונה הנ"ל נק' דלי"ת גדול להיותו בבחי' הגדלות דאותיות דבינה והוא בחי' עלמא דאתכסיא שזהו ה' ראשונ' דשם הוי"ה כו' ודלי"ת דמל' דז"א הוא דלי"ת קטן להיותו בבחי' הקטנות דדבור עלמא דאתגליא כו' ולהבין ביאור הדברים הנה תחלה יש להבין איך שבחי' מל' דז"א נק' דלי"ת ע"ש שמלבשת לבחי' תנה"י דז"א ומזה יובן בדלי"ת רבתי בחי' מל' דתבונה שמלביש לתנה"י דבינה דהנה ידוע בביאור ענין נו"ה שהן כמו בחי' כליות יועצות איך להשפיע שנק' עצה שכולל הן ולאו בהיות ידוע שמהות ועיקר השפע הן עצם של המדות חג"ת כי אור החסד הוא מדה במהות ומציא' ממש וכן מדה"ד או הממוצע מבין שניהם שהוא הת"ת המכריע אבל נו"ה אינן בחי' מדות בעצם רק שהן יועצות איך להביא משפע של המדות חג"ת כמו תרין ירכין שאינן גופו של אדם רק שמוליכין אותו כו' כידוע וענין העצה דנו"ה יובן עד"מ באדם שמתייעץ באיזה דבר מה אם לעשותו אם לאו כמו לבנות בנין או עסק מו"מ וכה"ג הנה אנו רואים כשמתייעץ אם לעשות יעלה תחלה כל חלקי הסותר המנגד שאין ראוי לעשות ולבנות והוא כל הטעמים שהמה המונעים העסק ואח"כ מיד יעלו הטעמים שראוי לעשות ולעסוק ואח"כ ישקול הדבר בעצתו איך ומה לעשותו דהנה לפי שהן ולאו ב' קוין רחוקים לעשות הכל או שלא לעשות כלל וא"א אלא באחד משניהם או לעשות או שלא לעשות ולא יכול להכריע כי שניהם שקולים שזה וזה יוכשר כי לא יגבר טעם המונע על טעם המחייב ולזה צריך עצה איך יוחלט הן או לאו וא"כ לכאורה עצת הכליו' הוא להחליט על הן או על לאו וזהו לא נק' עצה אלא הענין הוא דההכרעה בין המונע ומחייב כבר נעשה והו' בחי' הת"ת שמכריע בין חו"ג רק לענין לעשות כך בפ"מ צריך להתיישב מחדש אולי לא יתכן לעשות כך וזהו עיקר העצה כידוע ואמנם אין פסק והחלט בנו"ה שהן ב' הפכי' למנוע המעשה או לחייב המעשה אלא עיקר העצה שיהי' המעשה באופן זה דוקא ולא באופן זולתו ותחלה יעלה החלקים המונעים אופן המעשה דהיינו שבאופנים כאלה א"א לעשות ואח"כ יעלה החלקים והאופני' שיחייב המעש' באופנים כאלה וחוזר וסותר לפרטי אופנים שלא יוכשרו ואח"כ יבחר במה שיוכשר עד כמה פעמי' יתיישב כך שזהו הנק' ישוב בעצה איך ומה לעשות אם כך או כך ולא שיוחלט מיד איך ומה דהיינו שזה האופן יוכשר וזה האופן לא יוכש' דאין זה נק' עצה וא"צ לשאול בדבר הידוע שזה ראוי לעשות וזה אינו ראוי אלא בדבר השקול שיכולים לומר על ראוי לכאורה שאינו ראוי ועל שאינו ראוי ראוי עצתו יבחר הא' ויעזוב השני או שיעשה באופן שיברר איך ומה שיתכן לכל הדיעות (וזהו הנק' בל"א גיקלערט די זאך או גישטעלירט כמ"ש במ"א) כי זה צריך לחזור מלאו להו ומהן ללאו בכמה אופנים כמה פעמים עד שימצא דבר המוחלט לעשות כך וכך דוקא והדבר שנתברר ע"פ עצת הכליות איך ומה יעשה או ידבר אז הוא שולח ועושה ונק' יציאת אור גלוי השפע הזאת הבאה לאחר הברור דכליות יועצות כך וכך בשם יסוד וכידוע דנו"ה אינם באים בגלוי עדיין כי המה היועצים וגומרים העצה איך ומה להשפיע אך מה שיושפע על ידם נק' יסוד וי"ו זעירא כו' ככליות שמבשלות הזרע שמתעכב בהן זמן מה ואח"כ יוצא הזרע בפי האמה כו' וכך נו"ה נק' שחקים יזלו צדק כו' או נק 'מאזני צדק ששוקלים השפע איך וכמה ואח"כ נשפע ביסוד כו' אמנם הנה העושה המשקל בנו"ה שהוא ענין ההשואה שנעשה בעצה שיהיה כך ולא כך לכאורה אינו מובן מהיכן יבא מאחר שהן ב' קוין מנגדים זה מונע וזה מחייב ומי ימצא פשר דבר להכריע ביניהם אם לא כמו בחי' ת"ת המכריע בין חו"ג והוא בחי' שליש ת"ת האחרון דת"ת שהוא השייך למעשה בלבד כי ת"ת בעצם הוא ההכרעה בין המדות בעצם טרם שיעלה ברצון להשפיע