סז, א

כלל אך שליש ת"ת זה הוא בחי' נה"י דת"ת שזהו מה ששיך לבא למעשה והוא הנותן כח ועוז בנו"ה להכריע המשקל דמאזני צדק שיהא בא לגמר עצה בפסק מוחלק להיות אופן המעשה כך וכך דוקא ולא כך וכך כו' והיינו כללות ענין ד' מדרגות תנה"י בכ"מ ומעתה יובן כ"ז בבחי' תנה"י דז"א דהנה בחי' המדות שבלב בעצם נק' חג"ת כידוע והנה אנו רואים כשאדם רוצה להשפיע המדו' חג"ת שבלבו לדבור בגלוי באיזה ענין דבר מה הנה ודאי יתיישב תחלה אם לגלות בדבור כלל וכמו לבא לפומא לא גלי ויש בזה ב' קוין שקולין הן ולאו ואם יתייעץ יהי' ענין העצה כנ"ל דהיינו שמתייעץ איך ובאיזה אופן זולתו לא יגלה אלא יעלים ותחלה יעלה כל חלקי אופני' בצרופי' שלא יגלה בדבור הנק' נצח המנגד לעמוד על חלקי הסותר להעלים במה שצריך להעלים בדבור וההוד בא להיפך לגלות במה שיתכן לגלות בדבור ובזה הוא עיקר העצה כמה יהי' ההעל' וכמה יהי' הגלוי באיז' אופן כו' ויתישב בהן ולאו כמאזניי' ששוקלי' וכמה פעמי' מכריע לבחי' הן יותר מלאו וכמ' פעמי' ללאו יות' מהן עד שימצא דבר ברור באופן כזה וכזה יהיה הגלוי ולא יותר (בל"א אוש גיקלערט כו') (וכמ"ש במ"א שזהו מכבר הנחשת שע"ג המזבח שזהו בחי' הבירור שבנו"ה דז"א ומל' וכמו שחקים שטוחנות מ"ן כו') והדבר הנבחר ונחלט יותא לגלוי מן המשפיע זהו נק' יסוד ז"א כמ"ש בזהר בראשית יקוו המים כו' אל מקום א' זהו יסוד שהוא גלוי שפע דמדו' דז"א במל' שנק' דבור באופן מיוחד ונק' וי"ו זעירא כידוע והעושה המשקל הנבחר במאזניים דנו"ה הוא בחי' שליש ת"ת האחרון דז"א כנ"ל ונק' כללות ד' אלה בחי' תנה"י דז"א שנמשכי' לדבור שהוא בחי' המ"ל דז"א שמלבש' לד' מדריגות הללו כידוע דאותיות הדבור אינו רק בחי' לבוש דומם לגבי הארות הד' מדרגו' בחי' תנה"י דז"א ולכך נק' דלי"ת כנ"ל וד"ל:

(עז) והנה כמ"כ יובן הכל בבחי' מל' דתבונה שהוא דלי"ת רבתי דאחד שהוא מלביש לתנה"י דאימא כנ"ל זהו ע"ד ע' וד' רברבין כנ"ל דהנה ידוע שהמדות שבשכל שנק' ז"ת דבינה גם הן באין בב' מדרגו' כמו במדו' שבלב והיא בחי' חג"ת שהן עצם התפעלו' המדו' שבשכל להטות לזכות או לחוב או לבחי' ממוצע שמבין שניהם ועדיין הן למעלה מבחי' השפעה שיבאו לגלוי לא בדבור ומעשה לבד אלא גם בלתי יבאו להתפעלו' בלב כמו שיכול להיו' התפעלו' חו"ג במוח ולא יולדו בלב כלל וגם שבהיותן במוח צריכי' לבא לגלוי במוח באופן מיוחד במח' שבמוח שהרי כמו שהדבו' הוא לבוש נבדל לגבי המדו' שבלב כך אותיו' המח' לגבי מדו' שבשכל כמו לבוש נבדל כו' ואמנם קודם שיומשך אור עצם המדו' חג"ת דבינה במח' שבמוח שנק' מל' דתבונה כנ"ל צריך להיו' ג"כ כמו בחי' כליות יועצו' שנק' נו"ה שבמדו' שבשכל כנ"ל במדו' שבלב ממש והוא שיתיישב במוח בשכל אם יובא השפע דמדו' דשכל לכלל גלוי במח' אם לאו בכל חלקי המונע והמחייב וישקול הדב' עד שיוחלט אופן מיוח' כנ"ל וההחלט הוא עפ"י בחי' שליש ת"ת דאימא המכריע בין חו"ג שבעצם כו' להביא לגלוי במ"ת שנק' מל' דתבונה באופן כך וכך ולא כך וכך וזהו הנק' עצה במדו' שבשכל שנק' נו"ה דאימא איך ומה וכמה יהי' העלם השפע שלהם באותיו' המח' ואיך וכמ' יהי' הגלוי כו' ומתעכב זמן מה עד שתפול העצה בגמר דבר באיזה אופן יוכשר לבא באותיו' המח' כו' וזהו הנק' בחי' תנה"י דאימא לפי אופן הנברר בתנה"י דאימא לבא במח' כך ממש יובא בדבור ע"י תנה"י דז"א במל' דז"א שנק' דבור לא יוסיף ולא יגרע דבר ממש שהרי בחי' יסוד אימא הוא אשר קולט אור הנברא עפ"י עצה דנו"ה דבינה ומשפיע לאותיו' המח'