סז, ד

מ"ש אשתארו כו' בא להקשות בזה למה אותיות דש"מ הן קטנים ואשתארו בבחי' הקטנות והע' רברבא כו' וקושי' זו מתורץ מעצמו ויש להקדים תחלה להבין שרש ענין ש"מ דשמע שהוא בחי' מל' דאצי' שנק' שם כמ"ש ויעש דוד שם וכן ברוך שם כו' והטעם ידוע בס' הקבלה לפי שבחי' המל' יורדת למטה לברר ברורים דרפ"ח נצוצין שנפלו בשבירה כו' והוא בחי' שם ב"ן המברר כידוע וכאשר עולין רפ"ח נצוצין ונכללין בשם ב"ן ה"ז מספר ש"מ כי רפ"ח עם ב"ן עולה ס"ה ש"מ וזהו ויעש דוד שם (ולע"ל נא' טוב שמן משמן הטוב והיינו כתר שם טוב דמשיח שלמעלה מכתר מל' דדוד שנא' בו ועשית לך שם כשם הגדולים כ' אך כאן אינו מדבר בשם עצמו רק מה שיוכל לברר רפ"ח כו' והוא מ"ש ותקם בעוד ליל' ותתן טרף כו') והנה ידוע דירידת המל' בבי"ע לברר ברורים הוא בא בבחי' הקטנות כדרך כל מברר שצריך להתלבש בלבוש המתברר כו' (ועוד שנעש' ראש לשועלי' כו') והוא בלילה דוקא כמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף רפ"ח ע"ה וכמ"ש טרף נתן ליראיו שמסתתרת בהיכלו' דנוגה (וכמ"ש בזהר דאזלית לטורא חשוכ' ומשם ארחת מזונא כו') ע"כ בחי' המל' בבחי' הקטנות לכך אשתארו אתוון דש"מ בבחי' הקטנות באותיות קטנים ופי' אשתארו היינו מפני שאין המל' עולה בבחי' בינ' כדלי"ת רבתי דבחי' לאה שעולה ומתייחדת במדות דבינה כנ"ל בתיבת עד אך המל' דז"א אינה עולה שם ונשארת למטה להיות ראש לשועלים ובפרט בבחי' מיעוט וקטנות כדי לברר רפ"ח כו' כנ"ל ולכך א' אשתארו אתוון ש"מ אשתארו בבחי' הקטנות ועדיין פי' אשתארו לא מתיישב דמשמע דאשתארו עדיין למטה ולא עלו א"כ גם העי"ן היה למטה אלא שעלה למעלה והן אשתארו למטה כו' הענין הוא דכתיב תנו עוז לאלקים דהיינו לשם אלקים הוא בחי' שם ב"ן המברר צריך עוז וסיוע מעליון (כמבואר במ"א בענין הבא לטהר פי' לטהר את השם מסייעין אותו מבחי' מקיפי' דבינה שבאים לטהר כמו וזרקתי עליכם מים טהורים כו' וכל טהרה הוא בחי' הברורים וקדוש השם הוא מבחי' אור אבא כידוע) והוא מבחי' בינה שנק' אלקי' עלאה והיינו ע"י בחי' ה"ג מנצפ"ך דאוזיפת אימא לברתא ובזה יתן עוז לאלקי' כמ"ש חגרה בעוז מתניה כו' וכן ה' מלך כו' לבש ה' עוז כו' עוז לעמו יתן כו' ואמנ' עוז זה נמשך בבחי' מקיף בהעלם ומרחוק ולכך אע"פ ששם ב"ן מברר כו' העוז והסיוע העליון לברר הוא למעל' והיינו בבחי' ע' רברב' שעל' למעל' ואתוון ש"מ אשתארו למט' לברר ברורי' כו' וד"ל ולכך הוקשה לו עוד על מ"ם זה מ"ט לא סתימא פי' כי על בחי' המל' דז"א יתכן שהוא בבחי' מ"ם פתוחה דוקא להיותה בבחי' אותיות קטנות לברר ברורי' דרפ"ח כנ"ל אבל על בחי' העוז ממקיף דבינ' שהיא לעולם בבחי' מ"ם סתומה כידוע ולזה מקשה מ"ט לא סתימא ותירץ בגין דמ"ם סתימא מלכא עלא' מ"ם פתוחה מלכא תתא' וד"ל ופי' השני כי עיקר הקושי' מ"ט לא סתימ' הגם שהמ"ם הזה באמצע התיבה לפי שהמ"ם הזה גם בבחי' מל' דז"א סתומה היא במקו' אחר והוא במ"ש ויעש דוד שם שהוא במ"ם סתומה דוקא אעפ"י שהמל' הוא בבחי' מ"ם פתוחה לעולם לפי שנק' פתח כידוע אך יש הפרש במל' בין בחי' ירידתה למטה מטה לברר ברורים דרפ"ח וכה"ג אז היא בבחי' מ"ם פתוחה שנפתח השפע לכל גם לע' שרים דנוגה וכמ"ש ומלכותו בכל משלה וכמשי"ת אבל בעליית המל' למעלה מעלה בבחי' בינה עלמא דאתכסיי' ה' עלא' (ונק' תשוב' תשוב ה"א לה"א עלא') אז נא' כאמה בתה שגם מל' דז"א בבחי' הגדלות דאור אימא ואז גם היא בבחי' מ"ם סתומה כבינה עצמה (וכמילוי ה' ה"ה) והיינו מ"ש ויעש דוד שם שהוא