סח, ב

משם לכל גם לחיצוני' וכמו ומלכותו בכל משלה וכן מלך אלקים על גויים כו' וכאשר המל' עולה עם הרפ"ח נצוצין לשרשה בבינה הרי גם החיצוני' יכולי' לעלות עמה כי יש להם שרש במל' המברר אותם וכמ"ש בזהר כמה אלקי' אחרי' דסלקין כו' ולזאת גם בעליית המל' היא במ"ם פתוח' ואינה יכול' לעלות בהיכל בינ' שהיא מ"ם סתומה להיות משומר ממגע נכרי מכל צד כו' ובזה מתורץ הקושי' למה לא נק' מ"ם סתומה הגם שעולה המל' באצי' ואינה יורדת למטה כלל לפי שעולה עם רפ"ח כו' והוא ברורי' דרפ"ח כו' שעשתה טרף בלילה מעל' מ"ן באצי' ובק"ש עולה עמהם ואמנם לא תוכל לעלות עמהם במקום שאין משם לא שמץ יניקה ושרש לעה"ד טו"ר כו' וע"כ א"א להיות למל' בבחי' מ"ם סתומה כאן בתיבת שמע דוקא לפי שש"מ זה הוא ענין עליי' רפ"ח בצרוף שם ב"ן עצמו לאחר שמבררת אותם ועולה עמהם כנ"ל אבל מ"ש ויעש דוד שם נכתב במ"ם סתומה שזהו לאחר תשלום כל הברורים דוקא שנהפך הרע לטוב כאלו לא הי' במציאת מעולם כמו לע"ל דכתיב ואת רוח כו' ויבולע המות כו' שזהו כמו בחי' יובלא עלא' דפנימית בינה ממש שאין שם שרש לרע כל ואז נא' א"ח עט"ב דב"ן נעשה בבחי' ס"ג דבינ' ממש כמ"ש כאמה בתה כב' ההי"ן דשם הוי' כו' וכמו תיב' יהיה שהוא ה' אחרונ' שוה לה' ראשונה דשניהם שוין לקבל מיו"ד כו' וז"ש ביום ההוא יהיה שזהו למעלה משם הוי' דה"א אחרונה מקבל מבחי' וי"ו דז"א כמ"ש במ"א וד"ל וזהו שתירץ מ"ם פתוחה מ"ט לא סתימ' כמ"ם דלמרבה המשרה כו' שהוא בפנימית בינה ולזה א' בגין דמ"ם סתומה דלעתיד מלכא עלא' ונק' קרית מלך רב כמ"ש בזהר והוא ירושלים של מעל' כידוע ומ"ם פתוחה מלכא תתאה בחי' מל' דז"א שגם בעלייתה היא עולה עם הברורי' כמו ורחל באה עם הצאן כי רועה היא כידוע וד"ל:

(עט) עוד שם בסוף המאמר דלעיל אתוון אתרנין אשתארו א"ח כבוד אלקי' הסתר דבר כתיב אשכחנ' בספר' דרה"מ סבא כל מאן דמייחד יחוד' דא בכל יומא חדוה זמינא לי' מלעילא מרזא דאתוון אילין ש"מ מהאי סט' א"ח מהאי סט' ומצרף אתוון למפרע שרי ובמישר סיים וסמין אשמ"ח דכתיב אנכי אשמח בה' ממש דא יחודא קדישא ושפיר איהו והכי הוא בס' דחנוך ע"כ והנה תחלה יש להבין חיבור תחלת המאמ' אשתארו אתוון ש"מ עם סוף המאמ' הזה שאמ' אתוון אחרני' אשתארו א"ח מה שייכו' יש זע"ז דודאי ש"מ דשמע מדבר בבחי' המל' כנ"ל בענין ויעש דוד שם ובא"ח דאחד מדבר בבחי' ז"א כידוע ומה יש חבור ענין ביניהם בענין אשתארו אתוון ש"מ בקטנות לגבי ע' רברבא לענין אשתארו אתוון דא"ח בקטנות לגבי דלי"ת רבתי דאחד דלכאורה הן ב' ענינים נבדלים זמ"ז כו' ועוד יש להבין מ"ש הביאור ע"ז כבוד אלקי' הסתר דבר ולא א' זה על אשתארו אתוון דש"מ שהוא בבחי' מל' שנק' אלקי' כו' והנה תחלה יש להבין בכללו' ענין זה המא' ובפרט במה ששיבח זה היחוד דחדוה זמינא לי' כו' דמשמע שזהו יחוד חדש ונפלא שלזאת חדוה זמינא לי' כמ"ש הסימן אנכי אשמח כו' ויש להבין תחלה שרש ענין א"ח דאחד כפי המבואר בס' הקבלה בכמה דוכתי שא"ח הוא בחי' ט"ס דז"א וגם נק' אח והמל' נק' אחות כמו מי יתנך כאח לי שהמל' נק' אחותי אחות לאח זה והגם שזו"נ נזכר תמיד בבחי' יחוד איש ואשתו כמבואר בשה"ש אך בהיות זו"נ בבחי' עיבור באימא שנקראו תאומי' בן ובת כידוע הרי המל' כלולה בז"א בבחי' עשיראה דכולהו דהיינו בבחי' המל' דכל ספי' דז"א כי ז"א עצמו הוא בעל ט"ס לבד (וגם כלי' פנימי' אמצעי' חיצון כל א' כלול מט' נגד חב"ד חג"ת נה"י הרי טפ"ט פ"א