עא, ב

שבו וזהו שאמר תרין ירכין דלתתא דהאי א"ח דמשמע שהן חיצוניות נו"ה שבו שעומדים למטה דהאי א"ח שהוא גופא דמלכא כנ"ל דתרין ירכין לבר מגופא ממש וד"ל וזהו שאמ' דנביאי קשוט אחידן בהו כידוע דשרש הנבואה בנו"ה דז"א החיצוניות דלבר מגופא ממש אך הנה יש להבין מהו ענין להזכיר כאן שרש הנבואה שהן מנו"ה דזהו ידוע בכמה דוכתי ומה ענינו לכאן והנה תחלה יש להבין בשרש ענין הנבואה למה הן מקבלים מנו"ה דלבר שהוא נו"ה דז"א שבמל' דוקא כי הנה כתיב וביד הנביאים אדמה שבא גלוי אור האלקי בכלי מוחם ולא בבחי' השגת שכל דחכמה לבד שזהו חכם ולא נביא אבל הנביא הוא שבו נגלה עצמו' אור האלקי דלית בי' מחשבה והשגה כו' רק שבא בדמיון כמו בחלום אדבר או במראה אליו אתוודע ועכ"פ צריך שיהי' כלי המוכן וראוי להשרא' האלקי' הזאת ברוב קדושה וטהרה והפשטת כל גשם שיוכל להתקבל בו מראה הנבואה וגם עוד יש בזה שכל נבואה הוא גלוי דבר ה' למעשה דוקא שכך וכך יהי' בעולם וכך וכך יעשו ודבר ה' הוא שמדבר בפי הנביא ממש בלי הרגש עצמו בזה כלל כידוע ולזאת עיקר הנבואה בבחי' מל' כמאמ' רז"ל כל הנביאי' נתנבאו בכה שזהו גלוי אור האלקי שבא באות ו' המשכה בכלי נשמת הנביא ההוא אם נשמתו מכלי' דבריאה כנבוא' ישעי' שהי' מקבל מנו"ה דבריא' ויחזקאל מנו"ה דיצי' כו' ומטעם ב' דברים הללו בהכרח ששרש הנבואה באה דוקא מבחי' נו"ה בכ"מ ששם שרש הנביא ההוא כי כל השפע' עצמו' אלקו' צריך שיהי' מתצמצם בעצם המוחין והמדו' בנו"ה שהן כליו' יועצות איך להביא השפע למקבל דנו"ה הן לבר מגופא כמו העצה בלב איש אם יגלה בדבור ואיך יגלה כך בחי' נו"ה דז"א דבריא' הוא איך להביא גלוי אור עצמו' המדו' ומוחין שבז"א דבריא' במל' דבריא' שהוא דבר ה' הבא בגלוי ממש בנשמת ישעי' הנביא ששרשו הי' מכלים ואותיו' די"ס דמל' דבריאה שהרי נא' ביד הנביאי' אדמה כמו במראה כו' ואע"פ שבא בבחי' דמיון לפ"ע הכנת כלי הנשמה של הנביא מ"מ דבר ה' ממש הוא ולכך נק' נביא כמו בורא נ"ב שפתי' כו' כידוע ואם לא הי' מתצמצם העצמו' ע"י נו"ה בעצה העלם וגלוי כו' שהוא כמו הן ולאו עד שמה שנשפע הוא בחי' נבדל מן העצם שזהו כמו ב' ירכין כנ"ל לא הי' באפשרי לבא בגלוי בפי הנביא ולכך כל שרש נבואה בנו"ה בכ"מ ומטעם הב' הוא מה שצריך שיבא גלוי השפע בבחי' גלוי כלי המקבל שיאמר הנביא דבר ה' למעשה שכן יקום בלי שינוי כמו כל הנבואו' שהן דברי' בלתי משתנים לעולם אם בדבר ה' על אוה"ע או על ישראל או על העתידו' וכל דבר שידבר הנביא לא ישונה דבר לעולם וכמ"ש בכמה כתובי' וזהו הוראה על היות שרש הנבואה מבחי' נו"ה דלכך דבר ה' יקום לעולם כמו עד"מ דבר שלמעשה ממש לא ידבר כ"א אחרי העצה דוקא המוחלט' שלא יהי' ניתן בחזר' משא"כ כשאינו למעשה אינו מתייעץ כ"כ כו' (וכמ"ש במ"א בענין התורה שנק' עצת ה' שבאה למעשה לברר ברורי' בעה"ד כו') וזהו שהזכיר כאן בתרין ירכין דנביאי קשוט אחידין בהו לפי שבכאן מדבר בשרש נו"ה שבבחי' מקיפי' דאו"א וזו"נ עד נו"ה דז"א שלמטה במל' ששם הנביאים מקבלים (כידוע דנה"י דז"א נעשו נר"נ בבי"ע בבחי' למ"ד כלים דז"א פנימי' נשמ' בבריאה ומשם שרש לנשמות דבריאה ואמצעים רוח ביצי' ומשם שרש לנשמות דיציר' כו' ולכך יש גם בגופה של ההשפעת נבואה כמה חלוקים רבים כמו מי ששרשו מבחי' החסדים דאימא שמאיר בז"א מתפשט האור בנה"י שבו בבי"ע בנשמו' דבריא' ויצי' באותו הנביא שמקבל מכלי' דמל' דבריא' או יצי' מבחי' החסדים כנבוא' ישעי' שכולם חסדי' ונחמו' ומי ששרשו מגבורות