עב, א

בלתי מוגבל הוא וכאשר הפנימי נעשה מקיף אע"פ שעלה להיו' במדריג' מקיף מ"מ מוגבל הוא בעצם מציאותו ויובן כ"ז עד"מ שכל של הגדול שמקיף וסובב לשכל של הקטן הימנו ונק' אצל הקטן שכל בלתי מוגבל בכלי שלו וכשיגדל הקטן וירבה דעתו יוכל לקבל ולהכיל שכל של הגדול שהי' אצלו בבחי' מקיף נמצא המקיף נעשה פנימי וכשיגדל יותר גם מה שעכשיו אצלו במקיף יהי' מוגבל ומתקבל בכלי שלו בבחי' א"פ ודרך כלל היינו כידוע דתלמיד לא קאים אדעתי' דרבי' כו' שהרי כל מה שהי' אצלו במקיף למעלה מכלי שכלו קאים אדעתי' דרבי' להכיל בדעתו כו' ויובן מזה שאין זה שינוי כלל בעצם מציאותו של המקיף שהוא דיתי' דרבי' וכמו השכל של הגדול הימנו כו' רק שנתגדל הכלי שלו לכך מה שלא הי' יכול לקבל מ"מ אין זה שינוי כלל רק שהמקיף כמו שהוא בא בכלי הגבלה שלו דעכשיו ומזה עצמו יובן ג"כ בענין השני דמן הפנימי נעשה מקיף ואין בו שינוי בעצם מציאותו המוגבל והוא כמו התלמי' כשהגדיל שנעשה במדריגת שכל ודעת רבו עד דקאים אדעתי' דרבי' ממש כנ"ל נמצא שבחי' כלי הגבלה שלו שבבחי' א"פ יכול לקבל מה שהי' עד הנה בחי' מקיף שהוא דעתי' דרבי' א"כ הרי הפנימי נתעלה להיו' במדריגת המקיף להשיג בבחי' א"פ מה שהי' נעלם מכלי השגתו בתחל' ולא שהא"פ נתעל' בשינוי המהות להיו' בבחי' ההעלם או בבחי' בלתי מוגבל שהרי נגבל עכשיו בכלי שלו אלא עלייתו הוא להשיג בהגבלה דוקא אותו דבר חכמ' שלא הי' מוגבל בכלי הרי מפנימי נתעלה במדריג' מקיף ואעפ"כ הוא בהגבלה כמו שהוא כו' וד"ל ובכ"ז יובן ההפרש בין פ' שמע לפ' והי' דבכל מאדך שבשמע הוא מקיף שמתיישב בכלי ואעפ"כ בלתי מוגבל בעצם לכך נא' בכל מאדך אבל בפ' והי' שהוא עלי' דא"פ להיו' במדריג' המקיף ואעפ"כ מוגבל הוא בכלי דוקא שהן מעשה המצות שנק' הילוך מלמטה למעלה כנ"ל ע"כ לא נא' בה בכל מאדכם וד"ל:

(פה) ומעתה יובן מה שבפ' שמע א' וקשרתם שהוא כל המצוה שכלולי' בתפילין אחר מצות ת"ת דושננתם ובפ' שני' א' וקשרתם קודם ולמדתם כנ"ל דהנה ענין ההפרש הנ"ל בין המשכת המקיף לפנימי ובין העלא' הפנימי למקיף שהן ב' מיני הילוך הנ"ל מלמעלה למטה ומלמטה למעלה הוא ג"כ ההפרש אשר בין מצות מעשיות למצות ת"ת בכלל ויש להקדים תחלה שיש ב' מיני מצות א' מצות העליונות שבבחי' הרוחניות דהיינו מה שע"י המצות נעשה יחודים עליונים למעלה באו"כ דאצי' כמ"כ הי' ענין המצות שקיימו האבות כמו אברהם שקיים כל המצות אפי' ע"ת כמ"ש עקב אשר שמע אברהם כו' וישמור כו' מצותי חוקותי כו' וע"ז א' לו התהלך לפני שהילוך זה שעשה המצות העליונות בבחי' הרוחניות להוסיף אור באצי' בכלים מכלים שונים זהו הנק' בחי' המשכת המקיף בפנימי הנ"ל וביאור הדבר ידוע שבחי' רצון העליון שבמצוה הגשמי' למטה מלובש הוא בדבר מעשה גשמי זה ואמנם כמו שפנימי' רצון זה העליון למעלה במקומו בעצמות אא"ס נק' אורחות ה' והוא בחי' ארחין דגלגלתא דא"א וי"ג חוורתי כו' כידוע והוא פנימי' הענג ורצון העליון כמו שהוא בעצם במצות העליונות שנק' מצותי דוקא (וכמו הקב"ה מניח תפילין כו' דע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה אותם האד' האד' העליון וחי בהם שהן רמ"ח אברים וכלים דמלכא שהוא בחי' ז"א כו' שנתוסף גלוי אור וחיות בהם מעצמות פנימית דע"י שבי"ג חיוורתי וארחין כו') וז"ש באברהם ששמע כו' וישמור כו' מצותי דוקא ולכך א' לאברהם התהלך לפני דוקא וד"ל והמדריגה הב' במצות הן מצות מעשיות שנעשין למטה בגשמיות שזהו בבחי' ברורים דרפ"ח