עב, ב

כו' להבדיל בין טו"ר ולהעלות מ"ן מלמטה למעלה שזהו הילוך הב' שמלמטה למעלה שע"ז אמר אחרי ה' תלכו כנ"ל הוא העלאת א"פ למקיף כנ"ל והוא ההפרש שבין פ' שמע לוהי' כנ"ל דקבלת עומ"ש בפ' שמע הוא המשכת המקיף לפנימי וקבלת עול מצות בפ"מ זהו פ' והי' בבחי' העלא' א"פ למקיף ולכך לא נא' בה בכל מאדכם כנ"ל והנה שרש מצות ת"ת הוא בבחי' המשכת המקיף לפנימי שהוא הילוך שמלמעלה למטה שהרי נק' הלכה וכמו הליכות עולם לו וכמ"ש בפקודיך אשיחה אביטה אורחותיך שאורח והילוך זה הוא כמו הליכות אלי מלכי כו' שהוא גלוי המשכת עצמות הא"ס מלמעלה מעלה למטה מטה באבי"ע והוא ע"י הקריאה בדבור דוקא כמ"ש ואשים דברי בפיך כו' וכן למען תהיה תורת ה' בפיך דוקא שזהו עיקר מצות ת"ת כידוע ונמצא שזהו בחי' המשכות המקיף וסובב הכללי לפנימי שהוא גלוי הדבור וכמו שידוע בענין את ה' האמרת כו' שהקב"ה יושב ושונה כנגדו ממש וטעם הדבר מובן ע"פי הידוע בשרש התורה שנאמר בה ותורה אור שפי' אור זה הוא בחי' גלוי מתוך ההעלם שנק' חשך סתרו שהוא שרש האור הראשון שנק' אור קדמאה והיינו בחי' חכמה הקדומה שבעצמות אא"ס ממש שע"כ נאמר בתורה ואהי' אצלו אמון שעשועים כו' אצלו ממש בבחי' שעשועים העצמיי' כו' וזהו דהתורה קדמה לעולם אלפים שנה כידוע וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו וירדה מהעלם עצמותו לגלוי אור דוקא והוא מ"ש והחכמה מאין דכתר הכללי תמצא דאורייתא מח"ע נפקת מההעלם דכתר לגלוי דוקא הרי זהו ג"כ המשכת המקיף בפנימי' כנ"ל (והגם שמבואר למעלה בענין וראית את אחורי כו' דנובלות חש"מ תורה שירדה למטה לברר עה"ד טו"ר כו' ופני לא יראו פנימית כבוד העליון דח"ע דתורה כו' ודאי גם זה אמת דהתורה כמו שירדה למטה לברר עה"ד כו' נק' נובלות חש"מ והוא ג"כ במדרגת ההילוך שבמצות מעשיות שמעלין מ"ן כו' כנ"ל שנק' העלאת או"פ למקיף כנ"ל אבל מצות ת"ת בדבור בפה כמ"ש ודברת בם שעולה על כל המצות וכמאמר דת"ת כנגד כולן היינו בבחי' שרש אור התורה כמו שהיא למעלה שהוא מ"ש ותורה אור שבאה מהעלם העצמות לגלוי א"פ בדבור הנק' המשכ' המקיף בפנימי דוקא כנ"ל כי עיקר מצות ת"ת הרי הוא רק להמשיך אא"ס בחכמ' שזהו ענין עוסק בתורה לשמה לשם התורה כידוע וראי' ממ"ש את ה' האמרת כו' כנ"ל אך למעלה מבואר ובכמה דוכתי בענין פיה פתחה בחכמה כו' דתושבע"פ מל' קרינן לה מתניתין מלכתא לגזור אומר דבר מלך בפה דוקא כו' שזהו ענין כח הברורים לברר לעה"ד כו' וע"ז נא' והחכמה תחיה בעליה שהוא ענין תורתו אומנתו כו' וא"כ זהו העלאת א"פ למקיף הנה ודאי יש הפרש בענין מצות ת"ת עצמה דמצות קריאה בתשב"כ שע"ז אמ' ואשים דברי בפיך דברי דוקא הרי הן אותיות דתושב"כ שנגלה בהן אור חכמה הקדומה ולכך הן מדוקדקי' במספר משא"כ תושבע"פ שעיקר מצות הלימוד בה הוא רק הידיעה והעיון בפלפול ולפסוק ההלכה אח"כ באמרו כשר פסול שזהו העלא' וברור מלמטה למעלה ולכך נא' בה ותורת חסד על לשונה בכל לשון שיכול לדבר כי הרי מסביר הפלפול בלשון אשכנ"ז ובכל ע' לשון כלשון עם המדינה ויוצא מצות הלימוד משא"כ בתושב"כ וכמ"ש במ"א בענין נלבנה לבינים כו') וזהו שבפ' שמע א' ושננתם קודם לוקשרתם כי עיקר פ' זו הוא בחי' המשכת המקיף בפנימי כנ"ל (והגם שירידת המקיף הזה הוא בשביל העלי' והברורים דרפ"ח כו' ע"י מצות בפ"מ שמקבל בפ' שני' והירידה צורך עלי' לבד ולכך מקבל עמ"ש תחלה רק בשביל עול מצות כמו קבלת עול מלך ב"ו שמקבל עליו אינו רק שיקיים ציויו מ"מ