עב, ג

נק' המשכה) ומצות ת"ת בושננתם הוא המשכת המקיף לפנימי דוקא כנ"ל ולכך הקדים לו קשרתם דמצות תפילין שהוקשו בה כל המצות והוא בחי' הברורים דרפ"ח כו' שהוא העלא' א"פ למקיף כנ"ל בענין קשר של תש"ר במ"ש וראית את אחורי כו' (ומשום דהמקיף יורד תחלה למטה בפנימי ע"כ יש כח אא"כ בפנימי לעלות למקיף וזהו ושננתם וקשרתם) אבל בפ' והי' הקדים וקשרתם ואח"כ ולמדתם כי עיקר פ' זו הוא קבלת עול מצות הנעשי' בפו"מ שהוא בחי' הברורים דעה"ד טו"ר מלמטה למעל' שנק' העלא' או"פ למקיף כנ"ל ע"כ הקדים וקשרתם שהוא מצות תפילין שהוא כולל כל המצות שבאים בבחי' הברורים והעלא' (ומשום דעלי' זו לצורך ירידה והמשכה מלמעלה למטה אח"כ זהו שאמר ולמדת' אח"כ וד"ל) ובכ"ז מבואר עכ"פ שבבחי' ההמשכה והירידה מלמעל' למטה התורה קדמה למצות כמו בפרשה שמע שאמר ושננתם ואחר כך וקשרתם ובבחי' ההעלא' מלמטה למעלה המצות קדמו לתורה והיא בפ' שני' שא' וקשרתם ואח"כ ולמדתם ובזה יובן מה שאנו מוצאי' שלפעמי' התורה גבוה מן המצות דלכך א' ת"ת כנגד כולן ומי שתורתו כו' פטור מק"ש כו' שהוא בבחי' ההמשכ' דמקיף לפנימי כמו הליכו' עולם לו כנ"ל שנק' הילוך מלמעלה למטה ומה שאנו מוצאי' שהמצות גבוהים מהתורה כמו לא המדרש עיקר אלא המעשה והלמד שלא ע"מ לעשו' כו' היינו בבחי' ההעלא' דרפ"ח כו' שנק' הילוך מלמטה למעלה כמו אחרי ה' תלכו שבזה המצות קודמי' לתורה כנ"ל (שהוא העלי' בשביל הירידה וההמשכה אח"כ כנ"ל) אך הנה בחי' המצות הרוחניות הנ"ל שקיימו האבות (שזהו כמצות העליוני' דז"א שהוא כענין הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כנ"ל) הוא בבחי' ממוצע בין תורה אור למצות מעשיות בגשמיות דהנה הגם שמבואר למעלה דמצות הרוחניות הנ"ל הוא בחי' המשכת פנימי' תענוג ורצון העליון להוסיף אור באצי' באו"כ ה"ז בא ע"י עובדות של האבו' כחפירת בארו' דאברהם ויצחק וכעובדא דמקלות דיעקב שזהו ממש ענין מצות התפילין עכשיו כידוע בזהר ע"פ ויקח לו מקל כו' ויפצל בהן פצלות כו' ברהטים רהיטי מוחין כו' וכה"ג וא"כ ה"ז הי' ענין העלא' מלמטה למעלה במס"נ וכונה שבלב העמוקה שבאבו' העולם האלה והגם שעי"ז נמשך מלמעל' למטה דאתדל"ת שלהם במס"נ נמשך אתדל"ע להוסיף אור העצמו' באצי' מ"מ הי' זה ע"י ההעלא' ואמנם אין העלא' זו כדמיון הברורים דעה"ד שע"י המצות בגשמיו' שזהו כמו בירור הרע גמור ע"י ל"ת וכה"ג אבל מ"מ בחי' העלא' רוחניו' דמס"נ דאבות שזהו הגורם ההמשכה דאו"כ ה"ז כמו בחי' ממוצע בין ההמשכה דאור תורה שאינה רק בחי' המשכה מלמעלה בלי אדל"ת כלל ובין המצות שאינם רק בחי' העלא' לבד כו' וד"ל (ובאמת יש עוד הפרש בכ"ז דעלי' צורך ירידה הוא במצות בגשמיו' וירידה צורך עלי' כדי שיבורר במצות מעשיו' הוא במצות ת"ת כנ"ל א"כ יובן דעלי' לצורך ירידה שבמצות הרוחניו' בזה הוא דומה למצות מעשיו' בגשמיו' וירידה לצורך עלי' שבמצות הרוחניו' כמו באור דתור' כנ"ל שהוא המשכ' המקיף לפנימי כנ"ל בענין התהלך לפני כו' בזה דומה למצות ת"ת נמצא שהן בבחי' ממוצע בכל האופני' וד"ל:

(פו) ובכל זה יובן מאמר ז"ל על מ"ש בפ' שני' ואספת דגנך וכתי' ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' ל"ק כשישראל עושין רש"מ כו' הרי בפ' שני' והי' כשא' ואספת דגנך מדבר כשאין ישראל עושין רש"מ וממילא מובן דבפ' שמע שלא הזכיר ואשפת כו' רק ודברת בם כו' שמדבר כשישראל עושין רש"מ דוקא וכמובן ממה שאמרו הרבה עשו כרשב"י כו' וזהו פלא לכאורה שהרי בפ' שני' א' והי' אם