עג, א

למעלה בקבלת מ"ש דלעילא שהוא מל' דא"ס בכללות מעוררים לרצון הפשוט שבמדה זו וכמו כתר יתנו לך כו' וכמ"ש במ"א ועי"ז נמשך בחי' מקיף הכללי לפנימי הכללי שזהו יחוד סובב וממלא בכלל שנק' יחוד קוב"ה ושכינתי' בכלל כידוע כי הכתר כללי הזה בחי' ממוצע הוא לחבר כנ"ל וזהו שבפ' ראשונה דוקא ישראל עושין רש"מ למעלה דוקא ע"י קבלת עמ"ש והוא ג"כ ענין אהבת בכל מאדך שנז' בפ' זו דוקא שזהו בחי' המשכת המקיף לפנימי' כנ"ל אבל הנה בפ' שניה מקבל עליו עול מצות אין זה נק' עושין רש"מ למעלה כו' כי הנה עיקר ענין מעשה המצות בפ"מ אינו אלא בחי' העלאת ובירור דטו"ר ע"י ל"ת ומ"ע שזהו העולה מלמטה למעלה דוקא כנ"ל שז"ש אחרי ה' תלכו כו' ואעפ"י שבחי' רצון העליון הפשוט כו' ירד ונתלבש במעש' זו שבפ"מ בגשמיו' היינו רק דרך העלם והלבשה לבד והעיקר המכוון בירידדה והתלבשות זאת רק בשביל ההעלא' דרפ"ח כו' שע"י המעשה בפ"מ דוקא וא"כ אין זה נק' עושין רש"מ בבחי' המשכת המקיף הכללי הנ"ל לא"פ דקו למעלה מאחר שאינו רק ההעלא' דרפ"ח כו' מלמטה למעלה אמנם מ"מ הרי רצון העליון מלובש בזה ואיך לא יקרא עושין רצונו ע"פ הפשוט אחר שמקיים רצונו שמלובש בעשיה זאת הענין הוא דעושין רצונו אינו אלא למעלה דוקא כנ"ל אך גם ע"י הקיום של המצות למטה נק' עושין רצונו העליון שלמעלה אך לאחר תשלום כל הברורים דרפ"ח כו' שעתיד להיות שיעלו הכל למעלה ויגיעו לבחי' הרצון העליון הפשוט שהיה לו בתחל' לזה דסוף מעשה עלה במח' ורצון הפשוט תחלה כידוע אז יקרא בחי' עושין רש"מ שהוא בחי' המשכת המקיף הכללי לפנימי כמו שע"י קבלת עמ"ש נעשה עכשיו המשכת מקיף הכללי לפנימי (ויותר מזה הרבה כי התענוג הפשוט שבתשלום הברורים כו' ע"י המצוה גבוה יותר מרצון הפשוט שבמל' דא"ס שהרצון במלוכה נק' עונג פרטי ועונג זה שא' ונעשה רצונו מגיע בעצמו' התענוג הפשוט הכללי שבעצמותו ממש וד"ל) וזהו שא' ואספת דגנך בפ' שניה דוקא דהנה פי' ואספת דגנן מדבר בבחי' הברורים דרפ"ח כו' שהאסיפה דדגן הוא לאחר ל"ט מלאכות חורש וזורע כו' וזהו ענין קיום התו"מ בסו"מ וע"ט והיינו לחם לאכול ובגד ללבוש שע"י תו"מ בפ"מ שנק' עבודה ויגיעה (ולכך הצדקה שקולה כנגד כל המצות וכללות המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהיה לנו כו' בצדקה תכונני כו' שהיא מיגיע כפו כו' כמ"ש במ"א) ולהיות שעי"ז עתיד להיות אחר תשלום כל הברורים בחי' המשכת מקיף הכללי הנ"ל וכמו לע"ל דכתיב הנה אלקינו זה כו' לנוכח והוא העוה"ב שכ"י יש להם חלק מפני מעשה המצות דוקא כמ"ש ועמך כולם צדיקים דאפי' פושעי ישראל מלאי' מצות כו' וכמ"ש במ"א ע"כ אמרז"ל דואספת דגנך מדבר כשאין ישראל עושין רש"מ פי' כשעדיין לא נשלם הברורים ולא עלה עדיין הכל למעלה בעצמו' הרצון שעלה במ"ת אך לע"ל ממצות דעכשיו דוקא יתגלה עצמו' התענוג והרצון שהי' לו בזה כי נתאוה להיות לו כו' וע"ז א' לעתיד דוקא ועמדו זרים כו' שלא יצטרכו לעבודת הברורים בעצמם כמ"ש במ"א ואמנם קבלת מ"ש דפ' ראשונה נותן כח ועוז לקבלת עול מצות בפ' שני' אשר מזה דוקא יהי' גלוי עצמו' אא"ס בתשלום הברורים לע"ל וד"ל ובכ"ז מתורץ הכל דודאי בפ' והי' מקבל עול מצות וכמ"ש והי' אם שמוע תשמעו כו' אך אין זה רק קיום הרצון העליון שמלובש למטה שאין זה עדיין רצון הנשלם בתשלום הברורי' דרפ"ח כו' רק שעתיד להיו' מזה דוקא כנ"ל והיינו ג"כ הטעם שלא נזכר בכל מאדכם שאין כאן עדיין המשכת המקיף בפנימי ואע"פ שמס"נ דכל נפשכם יש כאן לא נק' עושין רש"מ למעלה עדיין עד לע"ל כנ"ל אבל בפ' שמע שמדבר כמו לעתיד ע"י אור דתורה או כמו קיום המצו' ברוחניו' כנ"ל וע"כ נא' בכל מאדך כו'