עג, ג

והעוה"ב הוא בענין שפע אור האלקי ברוחניו' וגשמיות כו' דהנה כמו שמבואר למעלה בהעלא' מלמטה למעלה בתשובה של רשעים גמורים כך אנו רואים בהמשכה שמלמעלה למטה שיוכל להיות כל טוב ושפע גשמיות לרשעים בעוה"ז ומאריך אף להם ומשלם לשונאיו כל רב טוב הגשמי הגם שהן עוברי רצונו כדורו של אנוש שהיו כולם רעים וניזונין ברב שפע כל טוב וכן בכל דור אנו רואים משלוות הרשעים כו' וברוחניות הוא מה שיוכל אור האלקי לירד מטה מטה כ"כ לקבל התשובה של הרשעים שעומדים בשאול תחתית כמו כי ימינך פשוטה לקבל שבים פי' פשוטה למטה מטה ביותר להפוך הזדונות כזכיות כו' ולהיפך לדקדק עם הצדיקים כחוט השערה כו' וימנע מהם כל טוב אדרבה יתייסרו בכל עוני וצרות רבות כדי להטיבם בעוה"ב כו' ומשלם לרשעים בעוה"ז להאבידם בעוה"ב כו' וכ"ז מפני שעוה"ז הוא זמן הברור דעה"ד טו"ר כנ"ל אבל בעוה"ב לא ירד אור האלקי למטה לא ברוחניו' לקבלם בתשובה ולא בגשמיות להשפיע להם שפע טוב כי לא ימשך השפע רק לראוי ולא למי שאינו ראוי לפי שכבר נברר כנ"ל וכמו ואלה לחרפות ולדראון עולם כו' כי יבוער הרע כו' להיות שהעוה"ב הוא לאחר הבירור של הרע בגהינם ובגלגולים עד שלא יקרב טו"ר זע"ז כלל כנ"ל וד"ל והנה אנו רואים שגם בענין גלוי אלקו' יש הפרש גדול בין עוה"ז ועוה"ב שבעוה"ז יוכל להיות גלוי אלקות שלא בהדרגה כלל בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה כמו שאנו מוצאים בכמה מקומות ענין ירידת אור האלקי למטה מטה גם בעולם הפירוד ביותר כמו בעולם הקליפות דרע גמור כמו ויאמר אלהים אל בלעם כו' וכן ויאמר ה' אלהים אל הנחש כו' ולהיפך שיוכל להיות העלאה מלמטה למעלה שלא בהדרגה כמו מעשי' לאצי' כמו ויתהלך חנוך כו' שעלה גופו לעולם האצי' וכן אליהו וכה"ג משא"כ בעוה"ב דכתיב ואת רוח הטומאה כו' שלא יקבל הרע גלוי אלקות למטה כ"כ וכן לא יעלה מתחתון לעליון כלל כנ"ל [שבגלות הרי יש עליה למעלה מעלה עד שגם באצי' מוסתר כמ"ש קודב"ה בגלותא אסתלק לעילא ולעיל' וכמו אלך אשובה אל מקומי העצמי שאין העולם מקומו כלל והוא מקיף הכללי הנ"ל ולהיפך שהשכינה תרד למטה כמו במרכבה דסוסים שחורים בנבוא' זכרי' שהוא מאד בירידת המדריגה עד שנא' הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים וכידוע ענין הגלו' דשכינ' בעכו"ם ממש ובליל' רוכב על כרוב קל שלו ושט למעלה מעלה כו' וכ"ז שלא בהדרגה כלל מלמטה למעלה ומלמעלה למטה משא"כ בעוה"ב שיהיה גלוי אלקו' למעלה ולמטה בשוה כמשי"ת) אך הנה כלל העיקר בהפרש שבין עוה"ז לעוה"ב אין זה מטעם ענין הברורים דעה"ד לבד כנ"ל דודאי גם זה אמת אך זה גופא אינו אלא רק מטעם ענין ההפרש הנ"ל בין המשכ' המקיף לפנימי ובין העלא' הא"פ למקיף דהנה בעוה"ז שהוא זמן הברורים דעה"ד טו"ר וידוע דשם מ"ה מברר לב"ן שזהו ענין המשכ' המקיף לפנימי דהיינו הארת סובב בממלא בכלל ובפרט כנ"ל [והוא הנק' יחוד קוב"ה ושכינתי' כו'] וידוע דלגבי אור המקי' הכללי העליון תחתון והתחתון עליון כמו בעיול כדורי שאין בו בחי' מעלה ומטה כו' לכך יוכל התחתון לעלות ע"י תשובה כו' והעליון ירד כו' וכן בענין שפע אלקים ברוחניות וגשמיות האור הולך שלא בהדרגה בין מלמעלה למטה ובין מלמטה למעלה כנ"ל כמו לקבל בע"ת ולשלם לשונאיו וכן להיפך כו' כנ"ל (וגם בענין גלוי אלקו' למטה או הגבה למעלה כנ"ל) משום דלגבי המקיף כחשיכה כאורה שוין עליון ותחתון כמ"ש קטן וגדול שם הוא כו' וע"כ מאריך אף לעוברי רצונו כו' וזהו הילוך שמלמעלה למטה כמו בפ' שמע אבל העוה"ב עיקרו בתשלום כל העלאו' דרפ"ח כו' כנ"ל שזהו הילוך שמלמטה למעלה אחר הברור דהיינו העלא' הא"פ אל המקיף עד רום המעלות כמשי"ת ע"כ לא ימצא בעוה"ב ענין התשובה שיוכל התחתון לעלות כמו ראב"ד כו' כי מי שנתברר כבר נברר בגהינם כו' ומי שנשאר למטה לא יעלה עוד