עג, ד

כמ"ש מי יעלה בהר ה' כו' וע"כ יש שם דקדוק אור השפע לראוי דוקא ולא למי שאינו ראוי וכמארז"ל לע"ל הקדב"ה מוציא חמה מנרתקה רשעים נידונין בה למות וצדיקים מתרפאין בה לחיים העליונים כמו שאמר באור תורה דסם חיים למיימיני' בה וסמ' דמותא כו' דמי שלא יוכל לקבל האור נעשה לו סם המות להאבידו משא"כ באוה"ז שהכל יכולין לעלות כנ"ל וד"ל:

(פח) ולהבין כל זה בתוס' ביאור הנה ידוע המשל משני בנ"א א' עומד למעלה בהר גבוה וא' עומד למטה בבקעה שיש ב' אופנים שיתחברו יחד הא' שירד העליון מלמעלה למטה למקום שהתחתון עומד להתחבר עמו והב' שהתחתון יעלה למעלה למקום שהעליון עומד ויתחבר עמו שם והנה בעצם חיבור' ודאי אין חילוק בזה אבל זהו ההפרש שבירידת העליון למטה הכל יכולים להתחבר עמו כי א"צ התחתון לזכך עצמו אלא כמו שהוא בגופו ולבושיו יתחבר עמו העליון משא"כ התחתון בעלותו למעלה צריך לבא למדריגה הלעיון בהזדככות גופו ולבושיו זכי' ולא יוכל לעלות שם זולת המבורר בתכלית כו' וכך יובן הנמשל בכ"ז בין המשכת המקיף לפנימי שיורד מלמעלה למטה הרי הכל יכולים לקבל אורו ע"כ בעוה"ז גם העומדים בשאול תחתית יכולים לקבל גלוי אור ולשוב בתשוב' כנ"ל אבל בעוה"ב נאמר מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב דוקא אשר לא נשא לשוא נפשו כלל וכלל שזהו כמשל התחתון שעולה למעלה ולא יקבל האור רק מי שראוי דוקא כנ"ל וד"ל והנה ידוע שזהו ענין ב' מיני מדרגות דאו"י ואו"ח דע"ס דא"י הוא מבחי' החסדים שיורד מגבוה לנמוך והוא המשכת המקיף דא"י לבא למטה מטה ממש (כענין בכל מאדך שבאה בהתיישבות בלב ומוח כנ"ל) וזהו ענין העוה"ז דבה"א נברא העוה"ז עלמא דאתגליא מן ההעלם דמקיף נעשה גלוי למטה מטה כנ"ל במשל שעליון יורד למטה וע"ס דאו"ח הוא עליות עולמות מלמטה למעלה בבחי' גבורות דאור חוזר וכנ"ל במשל שהתחתון עולה למעלה והוא שרש העוה"ב שנברא ביו"ד בחי' עלמא דאתכסיא כו' אך הנה לכאורה יש סתירה גדולה לזה שהרי מובן מכמה מקומות שהעוה"ב הוא דוקא בבחי' החסדים שיורדי' מגבוה לנמוך דהיינו שיהי' גלוי סובב הכללי למטה כמו למעלה כו' וכמ"ש לעתיד ונגלה כבוד הוי' וידוע דהוי' הוא בחי' סובב בכלל ובפרט ויתגלה שם הוי' וראו כל בשר למטה מטה כו' (וכן מארז"ל שיוציא הקב"ה חמה מנרתיקה היינו שיתגלה שם הוי' ויוציאו מן ההסתר דשם אלקים המסתיר עליו וזהו כחמה שמוציא' מנרתק' וכמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים וכידוע) וכן משארז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן הענין הוא שיהי' גלוי א"ס עצמו לנשמו' למטה ממש כמו וא' ביום ההוא הנה אלקינו זה לנוכח כו' וזהו עיקר ענין העוה"ב שכל ישראל יראו עין בעין כו' וכמ"ש והיו עיניך רואו' כו' ולא יכנף עוד מוריך כו' וכן והי' לך ה' לאור עולם ולא השמש כו' שכל זה מורה בחי' המשכ' המקיף הכללי הנ"ל למטה היףם בחי' העלא' דא"ס למעלה דוקא ואם נאמ' שיהי' לע"ל הזדככו' החומר בתכלית ויוכלו הכל לקבל גלוי אור הסוב' הכללי כו' הרי ידוע שעכ"פ בעוה"ב יהיו נשמו' בגופים דוקא (וכדעת הרמב"ן ולא כהרמב"ם) ואם הגופי' כ"כ יהיו מזוככים עד שישבעו ויתענגו ויהיו מוכנים וראויים לחיות מחיי החיים מ"מ הרי זהו בחי' ירידה גדולה מגבוה לנמוך כ"כ עד שיכולים גופים חומריי' לחיות מחיי החיים בבחי' חיות גשמי כו' א"כ הרי זהו דוקא מבחי' המשכת החסדי' דמקיף למטה היפך עלי' דתחתון כנ"ל אמנם ענין הוא דשניהם אמת דודאי בעוה"ב הוא בא בשלימו' העלא' דרפ"ח כו' שזהו כמו עלי' דתחתון למעלה כמ"ש מי יעלה כו' כנ"ל אבל לאחר ההעלא' דא"ח יהי' בחי' הירידה וההמשכה מעצמו' המקיף הכללי הנ"ל להיות למטה