עד, א

כמו למעלה בהשוואה א' ממש וזהו עיקר העוה"ב שע"ז א' ולמחר לקבל שכרן כנ"ל וד"ל ויש להקדים תחלה שיש הפרש בין תח"ה וימות המשיח שבסוף אלף הששי לעוה"ב שהוא באלף הז' דהנה בתה"מ וימות המשיח לא יהי' עדיין בחי' הזדככו' החומר הרע מכל וכל רק שיהי' הבדלה גמורה בין טו"ר ולא קרב זא"ז אבל יהי' הגשמ' גופים ויצטרכו למזון גשמי וראי' ממ"ש ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' הרי יהי' עכ"פ חרישה וזריעה וצאן ובקר גשמיי' למזון (וכל עניני הדינין וההלכות באו"ה כשר ופסול דאילנא דטו"ר לא יתעבר מעלמא והרי אמרו הלכת' למשיחא כו' רק בעוה"ב אילנ' דטו"ר יתעבר כו') ועוד ראי' ממה שאמרו העוה"ב אין בו אכילה ושתי' רק צדיקים נהנין כו' הרי לא אמרו זה אלא בעוה"ב דוקא אבל לימות המשיח יש אכילה ושתיה כו' (וגם מה שאמרו עתידה הארץ שתוצי' גלוסקאו' וכלי מילת שזה בלא חרישה וזריעה וכן לחם פנג וכה"ג הכל בימות המשיח ולא בעוה"ב שאין שם אכילה כלל וכלל) והענין הוא שיהיה תחלה שלימות ההעלא' והברור דרפ"ח כו' שנפל בשבירה ותכלית שלימות ההעלא' והבירור הוא בימות המשיח דוקא ואמנם אחר ההעלא' דוקא יהי' ההמשכה והוא שלפ"ע ההעלא' הגבוה הזאת דסוף מעשה יעלה במ"ת יהי' ערך ההמשכה ג"כ מעצמות במדריגה היותר גבוה שבעצמות ע"כ יהי' לעתיד גלוי אא"ס למטה כמו למעלה ממש בשוה וזהו ג"כ הטעם שגם הגופים גשמיים יוכלו לקבל האור האלקי בחיות גמור כמו מן המזון וזהו שאמרו עוה"ב אין בו אכילה כלל רק מה שנהנין מזיו כו' זהו יהי' במקום מזון גשמי ממש והיינו למחר לקבל שכרם שיתגלה לנשמות כמו שהן למטה ממש כמו למעלה בשוה (והיינו שיוציא חמה מנרתיקה שהוא שם אלקי' המצמצם כנ"ל דבכלל הוא ענין צמצום הראשון דישת חושך סתרו שיוסר הצמצום הזה ויהי' גלוי עצמו' אא"ס שלפני הצמצום למעלה ומטה בשוה) (וזהו שאמרו צקידים אין להם מנוחה אפי' לעוה"ב שנא' ילכו מחיל כו' לפי שיהי' עילוי אחר עילוי עד אין שיעור למעלה גם בעוה"ב ילכו מחיל אל כו' ממדריגה למדריגה עד אין שיעור שהרי אלף הז' נק' יום שכולו ארוך יום שכולו טוב והגם שנק' יום שכולו שבת ונק' מנוחה לחיי העולמים אבל עליה בעצמו' למעלה עד אין שיעור מאחר דאא"ס עצמו למעלה מעלה עד אין שיעור ולמטה כו' ואין זה כעיגול מדוד שקו שבו שהולך מעליונו לתחתיתו יש לו שיעור ודאי ממילא כחומת העיר העגולה במדה וכה"ג אבל שלמעל' אין שיעור וכך למטה ממילא שאין העיגול בא במדה כו' וזהו משל להבין בחי' מקיף הכללי שנק' מקיף עכ"פ יש לו שיעור בהקיפו ועלי' שלו הגבה למעלה עד אין שיעור בעצמות ממש שאינו במדה כלל) ולפ"ע ההעלאה יהיה המשכה ג"כ בלי שיעור למטה והיינו שיהיה אור העצמו' ממש למטה ולמעלה בשוה (דלפ"ע עומק רום כו') ולכך גם הגופים יוכלו לקבל כנ"ל משא"כ בג"ע שנהנין הנשמו' מזיוא דע"י בלא גוף דוקא מפני שאין זה רק בחי' צמצום התענוג ורצון הבא בהשתלשלות בפנימי ומקיף בכלל ובפרט ואין זה ממהות ועצמות אא"ס שבכתר הכללי הנ"ל רק בחי' זיוו והארתו לבד לכך לא יבא רק בהשגה דבינה שזהו בבחי' בינה שבמל' דאצי' לבד כידוע אבל העוה"ב יבא האור מעצמות ומהות אא"ס שבכתר שאין לו שיעור למעלה ולמטה ולכך כתיב הנה אלקינו זה בבחי' ראי' ולא בהשגה לבד כו' ונמצא מובן דמקיף הכללי דעכשיו יתעלה אז בעצמותו שהוא בלי שיעור למעלה ולמטה כנ"ל: ובכל זה יובן מ"ש והתהלכתי רצוא ושוב דמשמעו עלי' וירידה כידוע בפי' מתהלך יורד מלמעלה למטה וחוזר ועולה כו' ובאמת זה לא יתכן רק בעגול הבא במדה שהיורד מעליונו של קו שבו למטה בתחתיתו חוזר ועולה מתחתיתו למעל' שיש עכ"פ בחי' מעלה ומטה לפי