עד, ב

שהעגול עצמו הוא במדה וגם אם יסובב יהי' התחתון עליו עכ"פ יהי' עליון והעליון יהיה תחתון וחזר להיות בבחי' מעלה ומטה אך הקו הבלתי מוגבל למעל' ולמט' לפי שאין העיגול במדה כנ"ל אין כאן בחי' מעלה ומטה או תחלה וסוף גם ע"י קו שהיורד אינו נק' בשם יורד והעולה אינו נק' בשם עולה כי זהו עד"מ אורך שבסוף בלי גבול עם אורך שבתחלתו שבלתי אפשר לומר שזה ראש וזה סוף כך יום שכולו ארוך או כולו טוב בסופו כמו בראשו דזה מורה על בחי' גלוי אור העצמו' ממש לא יתכן שם ענין ראש וסוף ולא בחי' מעלה ומטה כלל לפי שאינו מקיף מוגבל ע"כ גם בגלוי אור העצמי למטה או עליי' האור זה למעלה הן כא' ממש מבלי קריעה לירידה על העליי' או לעלי' לפני הירידה ולא תהי' ירידה בשביל עלי' או עלי' בשביל ירידה אלא שניהם כא' מאחר שבחי' אור העצמו' מאיר למעלה ומטה בשוה בבלתי שיעור כנ"ל וזהו כמו גם העיגול המדוד שאין בו קו כלל והוא ממולא אור מכל צד בשוה שלא יתכן לומר עליונו של קו ותחתונו שיפול בזה לשון ירידה ועלי' דודאי אין ההמשכה נק' ירידה ואין ההעלא' נק' עלי' מאחר שב' הקצוות נק' מעלה כו' ועד"מ זה יובן במ"ש והתהלכתי בבחי' רו"ש עלי' וירידה אבל הוא בבחי' אור העצמו' ממש דעלי' וירידה כא' חשיבי כנ"ל וכמו שהי' לפני הצמצום דהי' ממלא כל החלל בהשוואה א' כו' (וכמו רוח אלקי' מרחפת בבחי' רו"ש בעצמו כו') ולכך א' והתהלכתי דקאי על בחי' העצמו' ודוגמא לזה הוא מ"ש דצדיקי' אין להם מנוחה ג"כ עד"ז בבחי' רו"ש לפי שא' והתהלכתי בתוככם דוקא דמשמע דהכל א' וכמשי"ת בסמוך וד"ל:

(פט) וזהו ואוליך אתכם קוממיות ב' קומות כו' פי' ב' קומות הללו היינו ב' מיני קומות אדם א' אדם דע"ס דאור ישר דא"ק מראשו לסוף עקבי א"ק בסוף עולם העשי' והב' ע"ס דאו"ח מלמטה למעלה ומ"ש קוממיות שכולל ב' קומו' הללו שהן ב' מיני הילוך הנ"ל בהמשכת מקיף לפנימי ומפנימי למקיף בהכרח שזה האור בא מן העצמו' ממש כנ"ל בפי' והתהלכתי דהתהלכתי זה כולל ג"כ ב' מיני הילוך הנ"ל אעפ"י שהמה ב' הפכי' ממש זהו בעלי' וזהו בירידה אבל קמי' עצמותו ממש שניהם כא' שוין כנ"ל והנה תחלה יש להבין ביאור ענין קומת אדם העליון בב' מדריגו' דע"ס דאו"י ואו"ח כו' דהנ' אמרז"ל על אדה"ר שהי' קומתו כו' ולאח' החט' מיעטו והעמידו על מאה אמה לבד וביאו' הדב' שהרי נא' באדה"ר ויברא כו' בצלמו כו' הרי ממיל' הי' קומתו כשיעו' קומתו של יוצ' בראשי' שהוא בחי' אדם דאצי' בפרט או א"ק בכלל וידוע בע"ח דאדה"ר נק' אדם דבריאה וקודם החטא היו רגליו בעשי' וראשו בבריא' (וכמ"ש דעקיבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה כו' וכמ"ש ביאורו במ"א) ולאחר שחטא בעה"ד מיעטו להיות בבחי' אדם דיצי' שהוא ענין מאה אמה כמשי"ת והנה תחלה יש להבין ענין שיעור קומה של יוצר בראשית שנק' אדם דאצי' בפרט או א"ק בכלל וידוע ג"כ דבכלל א"ק נק' אדם דבריא' וע"י וא"א נק' אדם דיצי' וז"א נק' אדם דעשי' כו' (כמבואר במ"א ביאו' ג' מיני אדם הללו) ולפ"ז כשאמר דאדה"ר ראשו בבריאה בכללות ההשתלשלות זהו בחי' א"ק שראשי בחי' כחב"ד שבו נק' אדם דבריאה לבד ורגליו בעשי' בחי' נה"י דא"ק שמסתיימים בסוף העשיה כידוע ואח"כ מיעטו על ק' אמה שזהו אדם דיצי' או עשי' כו' וביאור הדברים ידוע ההפרש בין אדם דבריאה לאדם דיצי' שבחי' כחב"ד הוא בבריאה וחג"ת ביצי' והענין הוא כידוע בענין ג' מדרגות בע"ס נקודה ספי' פרצוף שזהו ג"כ ג' מדריגו' דעיבור יניקה מוחין שנק' בי"ע כו' דהיינו כאשר כל ספי' היא רק בבחי' נקודה לבד והוא