עד, ד

עצמו' אא"ס שלפני הצמצום הראשון דקו"ח כו' שלא יתכן שם בחי' מעלה ומטה כלל וכלל כנ"ל וד"ל ויובן זה ע"ד הנ"ל ובמשל העיגול שבלא מדה דאע"פ שההילוך בעלי' וירידה ב' הפכי' הם אין זה ב' הפכי' כלל לגבי העצמו' מאחר שהעלי' והירידה הכל בעצמו' שלא שייך ירידה בעצמו בלא עלי' ועלי' בלא ירידה אלא שניהם כא' ממש כו' וזהו פי' והתהלכתי כו' כנ"ל וכך הו' ענין ואולך אתכ' קוממיו' דהנה בצלם אלקי' עשה את האד' אתם קרויים אדם והיינו קומ' אדם דכנ"י שבצלמו ממש והוא דומה כמו שיעור קומה של יוצר בראשי' בכללו' שזהו בחי' א"ק כנ"ל והוא כולל ב' מדריגו' דע"ס דאו"י ואו"ח דהיינו דרך ירידה מראשית הקו שבא"ק עד סופו בעקבי א"ק בעשי' כנ"ל וכן בעלי' מעקבי א"ק (שהן עקבו' משיחא בכלל) מלמטה למעלה עד ראשו בראשית הקו והיינו ב' מיני הילוך הנ"ל הא' קומת אדם דא"י והוא המשכת המקיף לפנימי מלמעלה למטה מראשי' הקו שמתעגל וחוזר ומתעגל דהיינו שמן המקיף נעש' פנימי עד שהיות' עליון נמשך ובא למטה מטה כעיגולי א"ק היותר עליוני' שנעש' למט' א"פ בעשי' בעקביי' שלו כו' וקומה הב' מלמטה למעלה קומת אדם דאו"ח דא"פ עולה ונעשה בבחי' מדריגת המקיף כנ"ל שזהו עליי' העלול בעילה שלו כמו כאשר קאים תלמיד אדעתיה דרביה כנ"ל עד שהיות' תחתון דעשי' עולה להיותר עליון שהן מקיפי' דא"ק כו' והיינו מתחתית הקו לראשו וב' הפכים הן לכאורה שהיורד אינו עולה כו' ועליון הוא היורד ותחתון הוא העולה כו' אבל מאחר שאמר קוממיות ב' קומות כא' ממש שהן ב' הליכו' הפכי' הנ"ל כא' ממש זהו בהכרח מלמעלה מקומ' א"ק והוא מעצמות אא"ס כמו שהי' ממלא כל החלל כו' דאין שם בחי' מעלה ומטה כלל כמשל העיגול שבעצמות כו' דעלי' וירידה זו כא' הם מטעם הנ"ל ולכך אמ' והתהלכתי בתוככם דוקא שנק' אדם בצלמו ממש ולכך ואולך אתכם דוקא קוממיו' ב' קומות דאו"י ואו"ח כא' וד"ל (ויובן שרש הדברים הללו עפ"י הידוע כ"ז בבחי' או"כ דהנה מבואר במ"א בענין שרש התיקון שהוא מיעוט האור וריבוי הכלים והיינו שע"י מיעוט האור נעשה ריבוי הכלי' דהא בהא תליא א"כ ודאי שא"א להיות ריבוי האור וריבוי הכלים כא' אחר שאין ריבוי הכלים רק ע"י מיעוט האור דוקא וביאור הדבר ידוע ההפרש בין אור לכלי שהאו' הוא בבחי' עלי' והסתלקות למקור חוצבו והכלי הוא בחי' ההתפשטות וירידה למטה דוקא והן ב' הפכיי' מנגדיי' כמו אור השכל באותיות השכל שנק' כלי הרי העומק של השכל עולה בלתי יוגבל והאותיו' מגבילי' אור השכל ומורידי' אותו למטה וזהו כל לשון למודים שלפי שכלו כך בחי' אותיות שכלו להסביר השכל במשלים וכה"ג וכשיגבר עומק השכל לא יוכל לגלות באותיות כמו משה שהיה כבד פה מפני שהיה בפנימית חכמה ולהיפך כשירבה הדבור זהו הורדת והתפשטות השכל ודאי נתמעט עומק המושג ולפ"ז הרי מיעוט האור של השכל נעשה ריבוי הכלי שזהו התפשטותו באותיות הדבור ורבוי הכלי הוא מעוט האור והכל א' והא בהא תליא (כמו נשים דברניות הן לפי שנשים דעתן קלה והחכם ימעט דבריו ואמנם אנו רואים שבהסב' ואריכו' הדברי' דוק' יושג עומק השכל זהו רק בחי' התפשטותו ולא עצמותו וכמ"ש במ"א) וגם ידוע דהאור טבעו להתגבר ולהתרחב כשעולה בעצמותו דוקא ולהתמע' בירידתו כו' כמו המעמיק בעיון חכמ' לעצמו והכלי שהוא ההתפשטות כל שירד יותר יותר יתרחב ויתגבר לבא לכח עצמותו אך שיהיה הב' הפכים הללו כא' דהיינו שיהי' האו' ברבוי והכלי בריבוי זהו חיבו' או"י דכלי עם או"ח דאור א"א להיות זה כא' בבחי' העצמות שבו כל שירבה האור ירבה הכלי לפי שהאור