עה, ג

רם ה' ושפל יראה פי' משום דרם ה' וגאה גאה כו' שונא הגאים ואוהב השפלים כי כך היא מדת הגדולה בעצם לאהוב השפלים ולשנוא הגאים וכמו שאמ' גאה גאה גיא' על גאים שרם ומסתלק מן הגאי' וכמ"ש רם כל כל גוי' כו' וכמ"ש מרו' וקדוש כו' את מי אשכון את דכא ושפל רוח דוק' (וענין א' הוא עם הטעם השני הידוע דבחי' רוממות העצמות הרי הוא בחי' אין האמיתי שלא יוכל לשכון בבחי' יש וגיאות רק בבחי' אין דשפלות כמאמר דיורא דקוב"ה באינון מאנין תבירין דוקא) וזשארז"ל דבמקום גדולתו דוקא שם אתה מוצא ענותנותו כו' דהא בהא תליא כנ"ל וכתיב ולגדולתו אין חקר א"כ ממילא דלענוה שלו אין שיעור לצמצם עצמו וזהו אתה גבור לעולם כו' דהיינו הצמצום בעצמו שהוא ע"י כח הגבורה דוקא ולכך ענין הגדול והגבור שניהם כא' באין וז"ש לך ה' הגדולה והגבורה וד"ל והנה ידוע דע"י אתדל"ת נעשה אתדל"ע דרוח אייתי רוח כו' ודוקא ע"י כנ"י שהן בצלם אלקים דישראל עלה במחשבה לכך אמר שמע ישראל דוקא כו' והיינו ע"י בטול הרצון שבקבלת עומ"ש בפ' שמע ולפני מעשה המצוה כשאומר לשם יחוד כו' דהכל ענין א' דבק"ש הוא בחי' בכונה הכללי' שבמצות כנ"ל בהיות ידוע שעיקר ענין המצות נק' עבודה כמ"ש לאהבה כו' ולעבדו ואהבה בלא יראה לא נק' עבודה תמה כ"כ כיראה עצמה (ואע"פ שאמר בזהר דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא היינו שמתקבלת ורצויה יותר להיות שהאהבה היא המשכ' הנפש והרצון בפנימית יותר ואמנם בזאת יתרון מעלת היראה במה שיש בה בטול הרצון והוא בטול כל העצמות שהוא כללות ענין סיבת העבודה לעבד לגבי אדונו רק במה שמופקר בנפשו מכל וכל לגבי האדון ואין לו קיום מצוא דבר מה בפ"ע זולת האדון כלל וכלל משא"כ האוהב שיש מי שאוהב עכ"פ גם אם משליך נפשו מנגד מפני עומק פנימית האהבה אין זה מגיע רק בנקודת הרצון אבל לא בעצם מהות נפשו ממש וגם אם ימצא שימסור נפשו ממש בנסיון על קדה"ש או כא"א ע"ה שעמד בנסיון במס"נ מצד האהבה אין מס"נ שמצד האהבה הנפלאה דומה למס"נ דמצד היראה שהוא בטול העבד הנאמן מכל וכל דבטול זה בכל עצמותו ממש במס"נ זו יגיע לעצמו' אא"ס יותר ממס"נ של האהבה הנפלאה וראיה גמורה מבע"ת שגדולים מצ"ג ממש ואם נפש הצ"ג תכלה בסיבת האהבה והדביקות הנפלאה עד כלות נפשו אינו דומה לכליון נפש הבע"ת מתוך הבכי' במר נפשו מחטאיו כראב"ד וכה"ג עד שבכה רבי שהיה צ"ג יחיד בדורו על שבע"ת זה קנה עולמו בשעה א' כו' הרי מזה ראי' גמורה שבטול הנפש דמצד היראה יותר מגיע בעצמות מקירוב הנפש באהבה ודביקות היותר נפלאה והטעם הוא לפי שבטול העצמו' מכל וכל יותר עמוק מהמשכת העצמות מכל וכל לפי שהגבורה לצמצם כל העצמו' יותר גדול מהתפשטות והמשכת העצמות וזהו שנק' משה עבדי עבד שלמעלה מבחי' בן וד"ל):

(צא) והנה בענין המצות יש ג"כ ב' דברים הנ"ל הא' בחי' בטול רצון עצמו מכל וכל לגבי רצון העליון כמאמ' בטל רצונך מפני רצונו כו' וזהו הנק' עבודה כעבד שמבטל רצונו ואין לו רצון עצמו זולת רצון האדון כו' וזהו ולעבדו כו' והב' הוא עיקר העבוד' לעשו' יותר מכפי כחו וטבעו הנק' עול והכרח לכוף א"ע לעבוד' מפני גזירת וצווי המלך לבד כמו שאמרז"ל ע"פ ושבתם וראיתם כו' בין עובד אלקי' לאשר לא עבדו זה השונה פרקו ק"א פעמי' שפעם הא' שיתר מרגילות טבעו זהו עיקר העול של העבד וכמ"כ כללות המצות העיקר הוא עול מעשה המצוה מצד גזירת מלך וכמו במצות הצדקה הכוללת כל המצות היינו כשנותן יותר מכפי טבעו דרך הכרח ועול רק מפני גזירת מלך (וכמו אל יאמר אי אפשי