עט, ב

שמחייב ונוטה לפסוק כך וכך אין זה מבחי' צם אור החכמה עצמה ובאמת הרי שרשה של התורה בעצם החכמה דוקא כנ"ל אך הענין הוא דמדות הללו שבחכמה עמה הן מעצם החכמה ממש וז"ש ה' קנני ראשית דרכו דקאי בחכמה הקדומה שבעצמות וירדה למטה לב"יע לברר רפ"ח כו' שנפלו בשבירה להבדיל בעה"ד טו"ר כו' מפני שכבר היא חכמה ברורה בבחי' המדות שבחכמה העצמי' ולזה שניהם אמת דאורייתא מח"ע נפקת דהיינו בבחי' חכמתו העצמי' ואמנם מבחי' המדות שבה יצאו למטה והוא בבחי' מדות דז"א דוקא ועד"מ מלך במשפט יושב ודן כנ"ל וד"ל והנ' ביאור ענין המדו' שבתור' העליונ' הוא ע"פ אור חכמ' הקדומ' במה יאיר ויגל' אא"ס ובמה לא יאיר וזהו לקר' ולרחק באופני' דהיינו בחי' ח"ג בחי' החסד הוא ימין מקרב' כמו הפסק של חסד להכשיר ולטהר ולהתיר שהוא בחי' ימין מקרבת שיוכל לשכון בדבר זה גלוי אלקות כשהוא כשר ומותר וטהור ולהיפך בחי' דין לרחק בשמאל דוחה לאסור ולפסול ולטמ' כו' שמרחיק הדבר ומפרידו שלא ישכון בו אלקות כו' ויש מדה ממוצע' מחו"ג דהיינו באותו אופן דוק' יוכשר ובאופן זולתו יופסל וגם כל דיני התורה כלולים מחו"ג שאין לך דין והלכה שלא יש בה אופנים שונים ולא יוחלט זה לאיסור לגמרי בלי אופן צד היתר דודאי בכל דברים האסורים יש אופנים להיתר (רק דברים האסורים וטמאים לגמרי ואין זה רק בבחי' ג' קליפות הטמאות לגמרי וכמאכלות אסורות לגמרי וכעריות גמורות וגזל ורציחה וכה"ג) והיינו ענין לאכללא שמאלא בימינא שהדין נכלל בחסד כשימצא צד היתר בדבר האסור ולהיפך לאכללא ימינא בשמאלא שהחסד נכלל בדין כאשר ימצא צד איסור בדבר המותר וכך בבחי' המכריע כו' והכל עפ"י חכמה ברורה מכבר בבחי' המדות שבח"ע העצמי' כו' וכך הוא בתורה עליונה דאצי' שהוא במדות דז"א שהוא בבחי' האצי' במה יאיר אור א"ס ובמה לא יאיר כו' והן בחי' רמ"ח פקודין העליוני' ושס"ה ל"ת כו' שהן חו"ג בכלל (ודוגמא לזה מה שא' ג"ש יושב ועוסק בתורה ג"ש יושב ודן כו' הרי בחי' מדות עליונוצ דז"א דאצי' בבי"ע לשפוט הנשמות ומלאכים ועל מלכי האדמה באדמה הכל עפ"י מדות דח"ע דתורה דאצי' שמשם מקור למדות דז"א עד"מ מלך במשפט ששופט כל הארץ בחו"ג לקרב ולרחק הכל עפ"י מדות שבעצמי' חכמתו כנ"ל כך בחי' ז"א נק' מלך ובמשפט שבתורה יושב ודן כו' כמו לא שלם עון האמורי עד הנה הרי נשפט זמן רב שר של האמורי למעלה במדו' דז"א עפ"י התורה כו') ונמצא שבחי' אור החכמ' העצמי שבאור אבא דאצי' מתלבש במדו' דז"א הוא הנק' תורה דאצי' וע"ז א' אוריי' שהוא מדו' דתור' שבז"א מח"ע נפק' וד"ל ועד"ז מאצי' לבי"ע עד התורה הנגלית לנו בעולם העשי' הרי שרש התורה במדו' דז"א דעשי' שמח"ע דהיינו מחכמ' הקדומה שבעצמו' המלובש באור אבא דעשי' שבא בהתלבשו' במדו' דז"א דעשי' כמו גלוי אור התורה בי' הדברו' למטה ממש כמ"ש וירד ה' על הר סיני כו' וזהו כי נר מצוה שהמצוה היא בבחי' המל' ונק' מצות המלך בכל עולם לפי מה שהוא ותורה אור הוא בבחי' ז"א דמח"ע נפק' וכמ"כ ענין וזאת התורה והמצוה בחי' זו"נ כו' וכמו אברי האדם שהן כלי לאור וחיו' הנפש כך רמ"ח אברים דמלכא שהן המצות בחי' כלי לאור דתורה שהן המדו' דח"ע שבז"א כו' ונק' שם מ"ה שקיו דאילנא כו' כמשי"ת וכנ"ל דהמצות הן בבחי' מל' שנק' עשי' שבאצי' ושרש התורה בבחי' יצי' שבאצי' שהן המדו' דז"א ששרשן מח"ע וזהו ותורה אור דאור ביצי' אמנם שרש אור זה מאור קדמאה דחכמ' הקדומה רק שירד למטה באור