עט, ד

הגידול בהגיעו לשיעו' קומתו עד בהיותו בן ך' וכה"ג יעמו' בעמדו לא יוסיף ליגדל ולא יגרע כו' אבל הנה בהכרח צ"ל דגידול זה הגשמי באברי גופו תלוי בגידול הרוחני דשכלו ומדותיו הנק' אדם פנימי וכל זמן שגדל בשכלו ומדותיו כמו מבן ו' עד בן י"ח ועשרים יגדלו גם אברי גופו וכאשר יפסק גידול הרוחני יפסק גידול הגשמי כי הא בהא תליא וכעץ השדה שיגדל חומרו וצורתו כא' וזהו ענין אך בצלם יתהלך איש פי' צלם אדם הוא אדם רוחני בגידול המוחין דכחב"ד והצ' דצלם הוא גידול בחי' שכל שבמדות והל' גידול המוחין שהוא השכל עצמו ומ"ם דצלם הוא מקיפי' דחיה יחידה כו' ואורו' הצלם דאדם נכנסים בו מן העלמם לגלוי לפ"ע הימים ושנים וכמ"ש כי ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה עד היותו בן ע' זקן שקנה חכמה ממקורה כו' ואמנם הנה גידול הגשמי נפסק בהיותו בן כ' בודאי מפני שנפסק אז גידול השכל ומוחין שבמדות שהוא צ' דצלם ובלמ"ד ומ"ם שנגדלי' אח"כ אין זה חבור עם גידול הגוף שהגוף הוא רק בחי' המדות שזהו עיקר אדם כו' כמ"ש במ"א וד"ל והנה כמו שבעיבור נגדלים אברי הולד ע"י הלחלוחי' דמ"נ דנוק' כך הגידול גשמי ורוחני דתנוק בא ע"י בחי' יסוד המים ולחלוחית שבמוחי' שבראש שהן העורקים וגידי המוח המתפשטין בכל האברי' שאין בהם דם כלל כידוע וכמ"ש בר"מ ע"פ המקרה במים עליותיו דגרמין בניין על מיא כו' שהן הלחלוחית שבמוח הראש ששרשם מלובן דאב כו' והוא בחי' ה"ח המגדילי' שהן ה"ח דאבא דוקא כידוע וד"ל וביאור הדברים הנה מבוא' במאמ' בענין אדם א' ד"ם שחלקי המים שבדם בגידין שיש בהן דם בא מן המוח חכמה שהוא קר ולח בטבעו כמו שבעצמות כו' ומחלקי המים שבדם בא ההתפשטו' וריבוי באברים להגדילן מעט מעט לפ"ע השנים במאכלי' שאוכל בכל יום אך מה שנפסק הגידול בהיותו בן כ' כו' כנ"ל היינו מפני שגידול זה דמים שבדם תלוי בגידול הרוחני שהן העורקי' שבלא דם כלל שהן גידי המוח חכמה שנשלח בכל האברים (והוא ענין הדפק שבגידי היד כו') ובזה יובן ענין המאמ' דשם מ"ה שהוא אדם הוא שקיו דאילנא כו' דאדם עץ השדה אך מלגיו הוא בחי' צלם אדם פנימי שבמוח החכמה שבראש שמשם נמשך ממילא גידול הגשמי דגופו של אדם דרך העורקי' שאין בהן דם שמתפשטים בכל האברים לגדל אותם ולהרחיבם מעט מעט במשך זמן מה עד היותו בן כ' כנ"ל והוא בחי' יסוד המים ולחלוחי' שבעורקי' שבמוח (דזהו מצד לובן האב משא"כ גידול הולד בבטן שהוא מאודם דנוק' שמזה גידול החומר שלו ורמזו במ"ש מלמדין אותו כו') וע"פי כ"ז יובן מ"ש כי האדם עץ השדה כו' כעץ שגדל על המים כך גידול האדם ע"י העורקים כנ"ל וזהו כי נר מצוה ותורה אור דרמ"ח מ"ע רמ"ח אברים כנ"ל והנה הגידול ורבוי של האברים שהן המצות הוא ע"י ה"ח המגדילים ומרחיבין אותן והיינו ע"י אור דתורה דאור זה הוא מבחי' החסד דוקא (כמו וירא כו' האו' כי טוב וחסד וטו' הכל א' כמו אך טוב וחסד כו' וכמ"כ ויקרא כו' לאור יום וכתיב יומם יצוה ה' חסדו וכה"ג) וכמ"ש ותור' חסד על לשונה כו' דהיינו בחי' מי החסדי' דמח"ע דתורה הוא העושה בחי' גידול והתפשטו' ברמ"ח אברין דמלכא שהן רמ"ח מ"ע העליונות הנק' מצות המלך למעלה כנ"ל וכמו שאנו רואי' בתו"מ למטה דאור דתורה מרחיב ומגדל אופן מעשה המצוה בכמה פרטי' רבים ושונים כמו בסוכו' תשבו יש בזה ריבוי פרטי אופני המעשה שאז יהי' נק' מצוה וא"ל אינה מצוה כלל וכלל דדוקא באופן זה שהן ד' פרשיו' בד' בתים וכל פרטי דיניהן יוכשר למצות תפילין ואם יחסר דבר מזה אינו נק' תפילין וכן סוכה בג' דפנות וסכך כשר וכל פרטי דינם אז