פא, ב

הנ"ל ולכך ת"ת כנגד כולן וד"ל:

(קא) ובכל הנ"ל יובן ג"כ שרש ענין מארז"ל הנ"ל דויתר הקב"ה על ע"ז ועריות כו' בבית ראשון ולא ויתר על בטול תורה בבית שני כו' דהנה מבואר למעלה שבבית ראשון הגם שרובם היו עובדי ע"ז אבל לא עזבו את התורה וכמו החרש והמסגר אלף כו' וע"כ ויתר להם על ג' עבירות חמורות כו' ובבית שני שעזבו את התורה אבדה הארץ ולא ויתר להם כו' וזהו פלא גדול לכאורה דאם מפני שמבואר למעלה בענין תלמוד גדול בין בשרש למעלה בין בהתגלות למטה כנ"ל הרי אין זה רק מפני שמביא לידי מעשה למעלה ולמטה וזיל בתר טעמא דמזה מוכח שהמעשה עיקר ע"כ ואיך ויתר על עון ע"ז וג"ע כו' שזהו בטול המעשה לגמרי ומה יועיל להם לימוד התורה שאין מעלתו רק מפני שמביא לידי מעשה והמה ביטלו המעשה לגמרי בג' עבירות החמורות הכוללי' הכל כו' אך זהו עצמו הפלא השני באבדן הארץ בעון בטול תורה בבית שני הגם שהמעשה עיקר בשרש ובהתגלות למטה דהיינו מה שטעם תלמוד גדול רק מפני שמביא לידי מעשה למעלה ולמטה אבל המעשה עיקר ואחר שהמעשה קיים למה לא ויתר על עון בטול תורה ואם התלמוד גדול אין זה רק מפני שמביא לידי מעשה והרי המעשה קיים למה יחרב העיקר בשביל הטפל כו' אך הנה תחלה יש להבין שרש ענין פגם העונות למעלה המבואר למעלה במאמר הזהר בפי' הפושעים בי בגופא דמלכא כו' כמשל פגימת אבר שיוצא אור החיות לחוץ כו' דהנה פי' פגימה כמו פגימת סכין שנחסר בה חלק קטן ומרגיש בחללה זה הקטן ומצומצם וכן פגימת הלבנה שנחסר בה אורה העצמי כו' וכה"ג וכ"ז אינו רק דמיון לפגימת הכלי ולא לפגימת האור כלל עד"מ פגימת הכוס שיוצא המשקה דרך הנקב שיש בו חסרון אבל אין זה פגימה וחסרון בגופה של משקה כי לא נחסר ממנה מאומה רק מה שיוצא לאיבוד חוץ וזה אינו מחמתה רק מחמת פגם הכלי שלא יחזיק בה יוצא לחוץ דרך הנקב שבה וכך יובן בפגימת האבר כמו כלי המוח שנפגם א"א לומר שנפגם אור השכל ונתרוקן אלא רק שא"א לו להאיר ולהתפשט כ"א בחומר מוכן לצורתו והחומר של המוח נתקלקל ממילא יצא אור השכל לחוץ כמו בלבול השכל וכן בלבול הראי' בכלי העין כשנפגם וכן בפגימת היד ורגל ואברים הפנימי' גורמי' יציאו' האור וחיו' שבהם לחוץ משא"כ כשהאברי' בבריאותם יכילו האור והצורה בלי נטית לימין ושמאל לחוץ כלל וכך יובן למעלה בפגם העונות בהיות ידוע דרמ"ח פקודין רמ"ח אברים כו' ונק' כלי לאור דשם הוי' שבכל מצוה (כידוע דמצות בחילוף א"ת ב"ש כו' הוא שם הוי' ממש כי רק מ"צ דמצוה נתחלף בא"ת ב"ש כו' באותיו' י"ה דשם הוי' דיו"ד הוא מ"ם וה' צדיק בא"ת ב"ש כידוע) והנה כאש' נפגם הכלי הוא פגימ' האבר היינו בטול מ"ע או ע"י ל"ת נעשה פגם וחסרון בשם הוי' שהוא הכלי דמצוה וכמו ונוקב שם ה' מות יומת ופי' נוקב זה נקיבה ופגם ממש ובשם ה' היינו בבחי' הכלי דוק' שנפגם אות היו"ד דשם הוי' או